הר החרמון
הר החרמון הוא הפסגה הגבוהה ביותר בלבנט ועוגן אסטרטגי קריטי להגנת צפון ישראל. הנמתח על פני גבולות ישראל, לבנון וסוריה, הוא מספק יכולת תצפית והתרעה מוקדמת ללא תחרות על שלוש מדינות. ישראל מחזיקה בפסגה הסורית מאז מלחמות 1967 ו-1973, ונכון לאמצע 2026 צה״ל שומר על נוכחות חטיבתית פעילה שם תוך ניהול מבצעים נגד חיזבאללה במדרונות המערביים.
הר החרמון מתנשא לגובה של כ-2,814 מטרים ושוכן בצומת הגבולות של ישראל, לבנון וסוריה. רמת הפסגה שלו נמתחת על פני הגולן הסורי והשטח הלבנוני, בעוד מדרונותיו המערביים יורדים לעבר מחוז חצביא בדרום-מערב לבנון. ישראל כבשה את הפסגה הסורית במלחמת ששת הימים ב-1967 ושמרה עליה לאורך מלחמת יום הכיפורים ב-1973, ומאז הפכה לעמדת תצפית ומודיעין קבועה של צה״ל תחת השליטה הישראלית ברמת הגולן.
הערך האסטרטגי של ההר הוא ברור: מפסגתו יכולים חיישנים וכוח אדם ישראליים לצפות לעומק סוריה, על פני בקעת הלבנון ועל רוב דרום לבנון. זהו הנקודה הגבוהה ביותר בארכיטקטורת ההגנה הישראלית ומתפקד כצומת התרעה מוקדמת שאין לו תחליף. צה״ל שומר על חטיבה ייעודית בהר, והעמדה נחשבת לאחד הנכסים הצבאיים הרגישים והמשמעותיים ביותר של ישראל.
הגישות המערביות לחרמון — מסדרון חצביא — היו זירה חוזרת לתשתיות חיזבאללה. ביוני 2026 הרס צה״ל את הכפר השיעי הנטוש ברר׳וז סמוך לחצביא, הממוקם בגישה המערבית להר, והשמיד רשתות מנהרות של חיזבאללה שנמצאו שם. הנימוק המוצהר הוא מדיניות ישראלית רחבה יותר של אי-השארת מבנה אויב בדרום לבנון. קודם לכן, במאי 2026, הכריז צה״ל על השמדת מנהרת חיזבאללה באורך 30 מטר באזור לבונה בדרום לבנון, שבה נמצאו עשרות מטעני נפץ וטילים נגד-טנקים.
המעמד הדיפלומטי של ההר שנוי אף הוא במחלוקת. בעקבות נפילת משטר אסד וקבלת הפנים של אחמד א-שרע בבית הלבן בסוף 2025, הביעו גורמי ביטחון ישראליים חשש שוושינגטון עלולה ללחוץ על ישראל לסגת מפסגת החרמון הסורית כחלק ממסגרת נורמליזציה רחבה יותר עם סוריה. גורמי הביטחון הישראליים דחקו בממשלה שלא לוותר על העמדה, וראו בה עוגן אסטרטגי שאינו ניתן לפיצוי בשום נכס אחר.
הר החרמון הוא גם אתר הסקי היחיד בישראל, מה שמעניק לו זהות כפולה אזרחית-צבאית, נדירה בקרב האתרים האסטרטגיים של המדינה. תשתית הסקי האזרחית שוכנת מתחת למתקנים הצבאיים במדרונות הדרומיים שבשליטה ישראלית.