משרד החוץ הפקיסטני
הגוף הממשלתי האחראי על מדיניות החוץ של פקיסטן, הפועל לעיתים קרובות כמתווך אזורי המאזן בין יחסיו עם איראן, סעודיה ומעצמות המערב.
משרד החוץ הפקיסטני (MOFA) משמש כאדריכל והמוציא לפועל המרכזי של יחסי החוץ של המדינה, הפועל בתוך זירה גיאופוליטית מורכבת. עבור ישראל והמזרח התיכון הרחב, לפעולות המשרד חשיבות רבה בשל מעמדה של פקיסטן כמדינה מוסלמית בעלת יכולת גרעינית שאינה מקיימת קשרים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל, אך בעלת השפעה ניכרת על דינמיקת הביטחון האזורית. היסטורית, המשרד מנווט באיזון עדין בין קשריו ה׳אמיצים' עם סעודיה לבין הגבול המשותף והאינטרסים הביטחוניים עם איראן.
בשנים האחרונות, המשרד מיצב את עצמו יותר ויותר ככוח המקדם הרגעה בתקופות של מתיחות גוברת בין טהראן לוושינגטון, או בין איראן לשכנותיה במפרץ. תפקיד תיווך זה מודגש לעיתים קרובות באמצעות 'מזכר ההבנות של אסלאמאבאד', המדגיש ריבונות אזורית ושלמות טריטוריאלית. המשרד מפרסם תדיר קריאות ל׳איפוק' ו׳דה-אסקלציה' במהלך התלקחויות אזוריות, מה שמשקף את רצונה של פקיסטן להימנע מלהיגרר לעימות עדתי או גיאופוליטי רחב שעלול לערער את יציבות גבולותיה.
התפתחויות אחרונות מראות כי המשרד נוקט עמדה נחרצת יותר נגד חוסר יציבות אזורי. זה כולל גינויים פומביים של תקיפות כטב״מים נגד תשתיות סעודיות והתחייבויות מפורשות למנוע שימוש בשטח פקיסטן כבסיס ליציאת תקיפות נגד מדינות שכנות. הצהרות אלו נתפסות על ידי אנליסטים כמאמץ להרגיע את בעלות הברית במפרץ לגבי אמינותה של פקיסטן כשותפה ביטחונית, גם בעוד היא שומרת על ערוצים דיפלומטיים בדרג גבוה עם ההנהגה האיראנית בטהראן. עבור The Zioneer, מעקב אחר תוצרי משרד החוץ מספק אותות קריטיים לגבי השינויים בבריתות בתוך העולם המוסלמי הלא-ערבי והיתכנותן של ארכיטקטורות הגנה אזוריות.