שירות הביטחון הכללי (שב״כ)
שירות הביטחון הכללי (שב״כ) הוא ארגון הביטחון והמודיעין הפנימי של מדינת ישראל, המופקד על שמירת ביטחון המדינה מפני טרור, חתרנות וריגול.
שירות הביטחון הכללי (שב״כ) הוא אחד משלושת הארגונים המרכזיים בקהילת המודיעין הישראלית, לצד המוסד ואמ״ן. בעוד שהמוסד פועל בעיקר מחוץ לגבולות המדינה, תחום השיפוט של השב״כ מתמקד בביטחון הפנים, כולל שטח מדינת ישראל, רצועת עזה ויהודה ושומרון. ייעודו המרכזי של הארגון הוא סיכול טרור, הגנה על מוסדות הדמוקרטיה מפני חתרנות קיצונית, וניהול פעילות נגד ריגול מצד שירותי מודיעין זרים.
השב״כ פועל תחת סמכותו הישירה של ראש הממשלה ופעילותו מוסדרת בחוק שירות הביטחון הכללי (התשס״ב-2002), המגדיר את סמכויותיו ואת המסגרת המשפטית לפעולתו. הארגון מחולק לאגפים מקצועיים, בהם האגף לענייני ערבים (האמון על סיכול טרור), האגף לענייני לא-ערבים (סיכול ריגול ומעקב אחר התארגנויות יהודיות קיצוניות), ואגף האבטחה, המגן על אישים רמי דרג ומתקנים רגישים כמו נמלי תעופה ושגרירויות.
בשנים האחרונות, The Shin Bet שילב יכולות מתקדמות של מודיעין אותות (SIGINT) וסייבר כהשלמה לרשתות המודיעין האנושי (HUMINT) המסורתיות שלו. שינוי טכנולוגי זה הפך לקריטי בזיהוי מפגעי 'זאב בודד' ובפירוק תשתיות טרור מורכבות המוכוונות על ידי יריבים אזוריים. מבצעים אחרונים הדגישו את תפקיד הארגון במעקב אחר איומים חיצוניים המנסים להוציא לפועל פיגועים בתוך ישראל, דוגמת תשתיות חמאס הפועלות מטורקיה. הארגון נותר נדבך מרכזי בחוסן הלאומי של ישראל, תוך עבודה בתיאום הדוק עם צה״ל ומשטרת ישראל לשמירה על שיעור סיכול גבוה אל מול אתגרי ביטחון משתנים.