צבא ארה״ב
צבא ארה״ב הוא השותף הביטחוני האסטרטגי המרכזי של ישראל, המנהל כיום מבצעים קינטיים בעצימות גבוהה נגד המשטר האיראני ושלוחיו. תחת ממשל טראמפ השני, הצבא עבר לעמדת 'ביטחון תחילה', תוך שימוש בנכסים אסטרטגיים כמו מפציצי B-1B ומצור ימי לשחיקת תשתיות משמרות המהפכה, לצד התמודדות עם מחסור קריטי במלאי חימוש.
צבא ארצות הברית, הפועל בעיקר באמצעות פיקוד המרכז (CENTCOM), מהווה את הכוח המערבי המכריע במזרח התיכון ומשקולת הנגד העיקרית להגמוניה האיראנית האזורית. מאז יוני 2026, עברו הכוחות מהרתעה אזורית למעורבות קינטית פעילה נגד משמרות המהפכה (IRGC). הסלמה זו הגיעה בעקבות פרובוקציות איראניות מתמשכות, שהובילו למערכה אווירית שתקפה למעלה מ-170 יעדים צבאיים ברחבי איראן, כולל מערכי הגנה אווירית ו׳ערי טילים' באזורים כמו יזד ובושהר. ביולי 2026, המערכה הגיעה לשיא איכותי עם פריסת מפציצים אסטרטגיים מסוג B-1B ואכיפת מצור ימי הדוק במפרץ הפרסי, במסגרתו כוחות מיוחדים אמריקניים רפלו ממסוקים כדי להשתלט על ספינות החשודות בהפרת האמברגו.
באוגוסט 2026, העמדה הצבאית הפכה למורכבת יותר בשל דוקטרינת "משא ומתן תחת אש". בעוד הנשיא טראמפ הורה על הפוגה זמנית של שבועיים בתקיפות כדי לאפשר דיפלומטיה בתיווך עומאן בנוגע למצר הורמוז, הצבא נותר בכוננות עליונה. עם זאת, דיווחים פנימיים מצביעים על כך שמלאי טילים מדולדל החל להגביל פעולות צבאיות נוספות. מחסור זה אילץ לכאורה שינוי במדיניות היירוט, כאשר מפקדים קוצבים את השימוש במיירטים ומאפשרים לחלק מהחימוש האיראני לעבור כשאינו מהווה איום ישיר. למרות הלחצים הלוגיסטיים, ארה״ב ממשיכה להוביל קואליציה אזורית מתגבשת, הכוללת את ישראל ומדינות מפרץ, שמטרתה לנטרל את האיומים מצד איראן והחות׳ים. הנוכחות הצבאית האמריקנית בכווית, בחריין וירדן נותרת עוגן ליציבות אזורית, גם כאשר הסיכון לתגובה איראנית נגד נכסי בעלות הברית נותר גבוה.