בחריין
בחריין היא מדינת איים אסטרטגית במפרץ הפרסי ושותפה ביטחונית מרכזית של המערב, המארחת את הצי החמישי של ארה״ב. באמצע שנת 2026 הפכה הממלכה מיעד הגנתי של התוקפנות האיראנית למשתתפת פעילה במבצעים קינטיים נגד המשטר באיראן.
בחריין, ארכיפלג הממוקם בין חצי האי קטאר לערב הסעודית, מחזיקה במשקל אסטרטגי רב כמארחת של מפקדת כוחות הצי של פיקוד המרכז האמריקאי והצי החמישי של ארה״ב. נוכחות זו, שבסיסה ב-Naval Support Activity (NSA) בבחריין, הופכת את הממלכה לצומת קריטי עבור זרימת האנרגיה העולמית והביטחון הימי במפרץ הפרסי. כבעלת ברית קרובה של ארה״ב וערב הסעודית, בחריין הייתה גם חתומה על 'הסכמי אברהם' בשנת 2020, במסגרתם נרמלו יחסיה עם ישראל. ביולי 2026, יישור קו אסטרטגי זה הציב את בחריין במרכזו של עימות אזורי בעצימות גבוהה. בעקבות קריסת הפסקת האש בין ארה״ב לאיראן, שיגרו משמרות המהפכה (IRGC) גלים של טילים בליסטיים וכטב״מים מתאבדים לעבר שטח הממלכה. תקיפות אלו כוונו ספציפית נגד תשתיות צבאיות אמריקאיות, כולל בסיס הצי בג׳ופייר ובסיס חיל האוויר שייח' עיסא. עד אמצע יולי 2026, העימות עבר ממגננה להשתתפות פעילה; ב-14 ביולי 2026 אישרו דיווחים כי כוחות בחרייניים, לצד כוחות ארה״ב וכווית, פתחו בתקיפות התקפיות נגד שטח איראן. מבצעים אלו כללו שימוש במערכות HIMARS ששוגרו מאדמת בחריין לעבר אתרי שיגור של משמרות המהפכה, דוגמת אתר 'ג׳אם'. בתגובה, טענו משמרות המהפכה כי פגעו במערכות מכ״ם, מחסני דלק ומתקני תקשורת לוויינית אמריקאיים בתוך הממלכה. למרות איומים אלו, בחריין שמרה על מחויבותה למבנה הביטחון האזורי, הפעילה מערכות התרעה לאומיות ותיאמה מקרוב עם סנטקום (CENTCOM) את יירוט האיומים הנכנסים תוך הפגנת עוצמה מעבר למפרץ. השתתפותה הפעילה של בחריין מסמנת שלב חדש וחסר תקדים בעימות הישיר מול טהרן, תוך הידוק הברית עם וושינגטון והשותפות האסטרטגית האזורית.