מיליציות סוניות
מיליציות סוניות הן קבוצות חמושות שונות, לרוב בגיבוי מעצמות אזוריות כמו סעודיה, הפועלות באזורי סכסוך כגון תימן וסוריה כדי לבלום שלוחות שיעיות המזוהות עם איראן. בתימן, כוחות אלו מנהלים כיום מתקפת נגד משמעותית נגד התנועה החות׳ית במחוז תעז, המבטאת מאבק אזורי רחב יותר על השפעה סונית מול 'ציר ההתנגדות' בהובלת איראן.
מיליציות סוניות מהוות מרכיב קריטי בארכיטקטורת הביטחון האזורית במזרח התיכון, ומשמשות כאופוזיציה הקרקעית העיקרית להתפשטות האיראנית. קבוצות אלו מאופיינות בדבקותן באסלאם הסוני ובתיאום תדיר עם האינטרסים האסטרטגיים של הגוש הערבי-סוני, ובמיוחד סעודיה ואיחוד האמירויות. בעוד שהמבנים הארגוניים שלהן משתנים – החל מכוחות שבטיים מקומיים ועד ליחידות פארא-צבאיות מאורגנות היטב – הן חולקות מטרה משותפת: מניעת התבססות השליטה השיעית בגיבוי איראני על שטחים חיוניים.
בזירה התימנית, המיליציות הסוניות התגלו כמשקל הנגד האפקטיבי ביותר לתנועה החות׳ית (אנסאר אללה). בעקבות התקדמות חות׳ית במחוז תעז בתחילת ספטמבר 2026, פתחו כוחות אלו, בגיבוי סעודי, במתקפת נגד קרקעית מתואמת. המבצע הצליח להשיב שטחים שאבדו ולהעמיק את האחיזה בתוך מעוזי החות׳ים, מה שמעיד על יכולת מחודשת לאתגר את ההישגים הטריטוריאליים של השלוחה האיראנית. חשיבותו האסטרטגית של מחוז תעז, המהווה שער בין צפון תימן לדרומה, הופכת חזית זו לציר מרכזי ביציבות האזורית.
מעבר לתימן, פעילותן של המיליציות הסוניות נבחנת יותר ויותר בפרספקטיבה בין-אזורית. פרשנים ציינו זיקה אידיאולוגית וטקטית גוברת בין התקוממויות סוניות בזירות שונות, כגון נפילת משטר אסד בסוריה והלחימה המוגברת בתימן. 'זיקה ג׳יהאדיסטית' זו מרמזת כי הצלחות של כוחות סוניים בחלק אחד של המזרח התיכון עשויות לשמש כזרז להתגייסות במקומות אחרים. עבור ישראל, עוצמתן ומידת התיאום של מיליציות אלו הן בעלות עניין רב, שכן הן ניצבות בקו החזית מול השאיפות האזוריות של משמרות המהפכה, אם כי יציבותן לטווח ארוך ונטייתן האידיאולוגית נותרות תחת מעקב מודיעיני הדוק.