ניתוח: נאום השנאה של פידאן מדגיש את טורקיה כאיום הייחוס הבא על ישראל

ההסלמה הרטורית האחרונה מצד אנקרה אינה נתפסת בירושלים כריב דיפלומטי חולף, אלא כסימפטום לשינויים אידיאולוגיים עמוקים בתוך ההנהגה הטורקית. על פי חומרים שנבחנו על ידי The Zioneer Intelligence Desk, גורמים ישראלים בכירים סבורים כי האתגר שמציבה טורקיה נעוץ בשילוב של אסלאמיזם ושאיפות ניאו-עות׳מאניות החורגות מעבר לאישיותו של הנשיא רג׳פ טאיפ ארדואן. הערכה זו גורסת כי גם עידן שלאחר ארדואן עשוי שלא לפתור את החיכוך באופן מיידי, שכן שורשים אידיאולוגיים אלו חלחלו לדרגים הגבוהים ביותר במדינה הטורקית.

בניין כוח אסטרטגי

תפיסת האיום המתפתחת הזו כבר מתחילה להשפיע על אסטרטגיות הרכש והפיתוח ארוכות הטווח של צה״ל. ראש הממשלה בנימין נתניהו מקדם, על פי הדיווחים, שדרוג משמעותי של חיל הים הישראלי. המטרה היא להפוך את הצי מחיל קומפקטי בעל אוריינטציה הגנתית בעיקרה לזרוע אסטרטגית המסוגלת להקרין עוצמה ולהתמודד עם הצי הטורקי הענק במזרח הים התיכון. שינוי זה משקף הכרה בכך שהאינטרסים הימיים של ישראל, כולל תשתיות הגז הטבעי, דורשים נוכחות איתנה יותר כדי להרתיע או להתעמת עם מעצמה אזורית משמעותית.

המערכה על ה-F-35

בזירה האווירית, ישראל פועלת באופן אקטיבי למנוע את מכירת מטוסי ה-F-35 לטורקיה. בעוד ששר החוץ הטורקי מתח לאחרונה ביקורת על מניעת המכירות הללו כ״בלתי מוצדקת", ירושלים רואה ברכישה פוטנציאלית של פלטפורמות מתקדמות כאלה על ידי אנקרה איום ישיר על היתרון האיכותי של חיל האוויר הישראלי. החשש הוא שמכירה כזו תשחק, ואולי אף תבטל, את העליונות האווירית שממנה נהנית ישראל כיום באגן הים התיכון.

מבט לעתיד

בעוד ישראל ממשיכה להתמקד באיומים המיידיים מצד איראן ושלוחיה, "התיק הטורקי" נע לעבר מרכז התכנון האסטרטגי. קהילת המודיעין עוקבת מקרוב אחר נתיבה של אנקרה, תוך הבחנה בין תמרונים פוליטיים זמניים לבין הצעידה העקבית לעבר עמדה אזורית ניאו-עות׳מאנית. עבור ירושלים, האתגר הוא לנהל את היריבות המתהווה הזו תוך הבטחה שהיכולות הטכנולוגיות והימיות של צה״ל ידביקו את קצב השאיפות הגוברות של אנקרה.