חמאס מסכים לתוכנית מועצת השלום לפירוק נשק מלא בעזה; ישראל טרם הגיבה על ציר הזמן לנסיגה

הכרזתו של הנשיא דונלד טראמפ ברשת Truth Social מתארת את העסקה כ״צעד מונומנטלי לקראת שלום וביטחון מתמשכים". ההסכם, שהושג במסגרת מועצת השלום בעזה, נועד להבטיח כי איום הטרור שהתממש בטבח ה-7 באוקטובר לא יוכל להיבנות מחדש. לפי בכירים אמריקנים, יישום התוכנית צפוי להימשך בין 200 ל-300 ימים, תוך התקדמות מגזר אחר מגזר ברחבי רצועת עזה.

מנגנון פירוק הנשק

ליבת ההסכם היא מודל של "רשות אחת, חוק אחד, נשק אחד". חמאס וארגוני טרור אחרים נדרשים למסור את כל הנשק הכבד, הנשק הקל ותשתיות המנהרות. התהליך יפוקח על ידי מועצת השלום בעזה וכוח ייצוב בינלאומי. דיווחים ראשוניים מצביעים על כך שהנשק ייאסף ויימסר לוועדה לאומית, כאשר נשק קל יועבר בסופו של דבר לכוח משטרה פלסטיני חדש. כוח זה יעבוד לצד המייצבים הבינלאומיים כדי לשמור על הסדר ולמנוע את הופעתם מחדש של תאים חמושים.

ביטחון ישראל ונסיגת כוחות צה״ל

מרכיב קריטי במתווה הוא סנכרון תנועות צה״ל עם אימות פירוק הנשק. הנשיא טראמפ הצהיר כי כוחות ישראליים ייסוגו רק עם השלמת מסירת הנשק. גישת "אפס אמון" זו נועדה לתת מענה לחששות הביטחוניים של ישראל בנוגע למצבורים נסתרים. בעוד שבכירים אמריקנים טוענים כי העסקה תואמה עם ישראל לאורך כל התהליך, הם ציינו גם כי ההנהגה הישראלית נותרה סקפטית לגבי נכונותו של חמאס לציית באופן מלא. נכון לבוקר יום שישי, ישראל לא אישרה את קבלת ציר הזמן הספציפי לנסיגה שהוזכר בתדרוכים האמריקניים.

ניתוח והשלכות אזוריות

הצלחת התוכנית תלויה באימות חסר תקדים של השמדת רשת המנהרות ואתרי הייצור החשאיים. כוח הייצוב הבינלאומי, שעל פי הדיווחים מונהג על ידי ארצות הברית ונתמך על ידי שותפות אזוריות, עומד בפני המשימה של ניהול המעבר משליטה חמושה של פלגים למודל ממשל ריכוזי. עבור ישראל, היעד המרכזי נותר נטרול קבוע של עזה כבסיס ליציאת מתקפות. השבועות הקרובים יבחנו האם ה״פעולות המעשיות" של מסירת הנשק יתאמו את הרטוריקה הדיפלומטית של ההכרזה.