התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי כרים חאן הושעה בעקבות חקירת התנהגות מינית

הגוף המנהל של בית הדין הפלילי הבין-לאומי החליט להשעות רשמית את התובע הראשי כרים ח׳אן, בהסתמך על ממצאיה של חקירה פנימית ממושכת בנוגע להאשמות בדבר התנהלות מינית בלתי הולמת. החקירה, שהשתרעה על פני שנה וחצי, התמקדה בדיווחים לפיהם ח׳אן קיים מגע מיני ללא הסכמה עם עורכת דין שהייתה כפופה לו. בעוד שח׳אן שהה בעבר בחופשה מרצון עם תחילת הפרסומים, ההשעיה הרשמית כעת מסמנת שינוי כיוון משמעותי מצד הלשכה המנהלית של בית הדין. רקע והקשר כרים ח׳אן מכהן כתובע הראשי של ה-ICC מאז שנת 2021. כהונתו התאפיינה לאחרונה בקידום צווי מעצר נגד מנהיגים בין-לאומיים, ובראשם הבקשה להוצאת צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, לצד בכירי ארגון הטרור חמאס, על רקע המלחמה בעזה. לאורך כל תקופת החקירה בעניינו, הכחיש ח׳אן את ההאשמות מכל וכל, ולעיתים אף רמז כי הן מהוות חלק מקמפיין הפחדה או לחץ פוליטי הקשור לעבודתו בתיק הישראלי-פלסטיני. ניתוח הממצאים על פי חומרים שנבחנו על ידי דסק המודיעין של The Zioneer, החקירה בת 18 החודשים קבעה כי מעשיו של ח׳אן עלו לכדי "התנהלות בלתי הולמת חמורה". קביעה זו של הגוף המנהל מעבירה את הנושא ממישור משמעתי פנימי וחסוי למשבר מוסדי גלוי. ההחלטה להשעותו מעידה כי הראיות שנאספו נחשבו למספיקות כדי להצדיק את הרחקתו מתפקיד פעיל עד להכרעה סופית. ההצבעה הקרובה של 125 המדינות החברות באמנת רומא תהווה את המנגנון המכריע בשאלה האם ח׳אן יוכל להמשיך בתפקידו או שמא כהונתו תופסק לצמיתות. משמעות ומבט קדימה השעיית התובע הבכיר מטילה את בית הדין לתקופה של חוסר ודאות מוסדית. עבור ישראל, להתפתחות זו משמעות פוליטית ומשפטית רבה; גורמים ישראליים, ובהם שגריר ישראל לאו״ם דני דנון, כבר הגדירו את ההשעיה כהזדמנות לבחון מחדש ולבטל את צווי המעצר שח׳אן קידם נגד ההנהגה הישראלית. בעוד בית הדין נערך להצבעה דיפלומטית על עתידו של ח׳אן, שאלת היושרה של משרד התובע והתוקף המשפטי של החלטותיו הקודמות עומדים כעת תחת זכוכית מגדלת בין-לאומית.