31°46′40.7″N 35°14′07.7″E
בראש הכותרות
המברק
נושאים →
עמוד נושא

בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC)

בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) הוא טריבונל בין-לאומי קבוע הממוקם בהאג, שתפקידו להעמיד לדין יחידים בגין רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. בשנת 2026, המוסד נקלע למשבר פנימי חמור בעקבות האשמות על התנהגות מינית בלתי הולמת נגד התובע הראשי שלו, כרים חאן.

31°46′N 35°13′E · עמוד נושא
תמונה מערכתית3 מקורות

בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) פועל כערכאה של מוצא אחרון, שנועדה להשלים מערכות משפט לאומיות כאשר אלו אינן רוצות או אינן יכולות להעמיד לדין בגין פשעים בין-לאומיים. בית הדין, שהוקם מכוח אמנת רומא, מהווה מזה זמן רב מוקד למתיחות דיפלומטית ומשפטית עבור ישראל. למרות שישראל אינה מדינה חברה, ה-ICC טען לסמכות שיפוט בשטחי יהודה, שומרון ועזה, מה שהוביל לחקירות בעלות פרופיל גבוה נגד ההנהגה המדינית והביטחונית של ישראל. חיכוך זה החריף בשנים 2024 ו-2025 כאשר לשכת התובע ביקשה להוציא צווי מעצר נגד בכירים ישראלים לצד מנהיגי ארגון הטרור חמאס.

באמצע שנת 2026, נכנס ה-ICC לתקופה של חוסר יציבות פנימית חסרת תקדים. התובע הראשי כרים חאן, שהוביל את המהלכים האגרסיביים ביותר של בית הדין נגד ההנהגה הישראלית, הפך למושא לחקירה ממושכת בגין התנהגות מינית בלתי הולמת. חקירה בת 18 חודשים של מנגנוני הפיקוח הפנימיים של בית הדין מצאה, על פי הדיווחים, ממש בתלונות על מגע מיני ללא הסכמה ומערכת יחסים מינית בלתי הולמת עם כפיפה. הממצאים הצביעו על דפוס התנהגות שהסלים לאורך זמן, והתרחש במשרדים רשמיים, במעונות פרטיים ובמהלך נסיעות עבודה בין-לאומיות.

המשבר שנוצר הוביל להשעייתו הרשמית של חאן על ידי הלשכה המבצעת של ה-ICC ביוני 2026. הלשכה המליצה לאחר מכן על הדחתו הקבועה, תוך ציון פערי הכוחות החמורים ואופי ההתנהלות הפסולה. התפתחות זו העלתה שאלות משמעותיות בנוגע ליושרה המוסדית של לשכת התובע ועתיד החקירות המתנהלות בה. 125 המדינות החברות בבית הדין צפויות להכריע את גורלו המקצועי של חאן בהצבעה גורלית, המציינת את הפעם הראשונה שבה תובע ראשי עומד בפני הדחה בנסיבות כאלה. עבור ישראל, הטלטלה ב-The Hague מייצגת שינוי קריטי בזירה המשפטית, כאשר האמינות של הלשכה המניעה קמפיינים משפטיים בין-לאומיים נגד המדינה היהודית ניצבת בפני האתגר החמור ביותר מאז הקמת בית הדין.