הסכם ישראל-לבנון: ארה״ב תתמוך בשיקום הכלכלי תוך חסימת כספים לחיזבאללה

פרסום 14 נקודות הסכם המסגרת מציג מפת דרכים לסיום עשורים של סכסוך באמצעות תהליך של הכרה הדדית ואבני דרך ביטחוניות. סעיף 1 קובע את זכותן הבסיסית של ישראל ולבנון להתקיים כמדינות ריבוניות שכנות בשלום. שינוי דיפלומטי זה מעוגן בפרוטוקול ביטחוני מחמיר: סעיפים 2 ו-4 מחייבים את צבא לבנון להשיב את השליטה האפקטיבית על כל שטח המדינה, בכפוף לפירוק מלא מנשק של ארגונים לא-מדינתיים והשמדת תשתיותיהם הצבאיות. תהליך זה נועד לאפשר לצה״ל לפרוס מחדש את כוחותיו מחוץ ללבנון באופן הדרגתי, ככל שיתממשו התנאים הביטחוניים. ### אזורי פיילוט וריבונות כדי לבחון את היתכנות ההסדר, סעיף 3 קובע שני אזורי פיילוט ספציפיים שבהם צבא לבנון יקבל אחריות ביטחונית לאחר שיוודא את פירוק תשתיות חיזבאללה. המסגרת מדגישה כי ממשלת לבנון חייבת להיות הסמכות הבלעדית לקבלת החלטות בנושאי מלחמה ושלום (סעיף 6). ישראל, מצדה, מצהירה בסעיף 5 כי אין לה שאיפות טריטוריאליות בלבנון, וקובעת כי הסרת האיומים החמושים תבטל את הצורך בנוכחות צה״ל. ### שיקום כלכלי והדרת חיזבאללה מרכיב קריטי במסגרת ההסכם נוגע לתמיכה בינלאומית בשיקום לבנון. תחת סעיפים 10 ו-11, ארצות הברית מתחייבת לגייס את הקהילה הבינלאומית לטובת בנייה מחדש של המדינה. עם זאת, סיוע זה מותנה באופן מחמיר: לבנון וארה״ב מתחייבות למנוע העברת כספים לכל גורם המזוהה עם ארגונים חמושים לא-מדינתיים. צעד זה נועד להבטיח שהשיקום הכלכלי יחזק את המדינה המרכזית תוך דחיקה קבועה של השפעתו הכלכלית של חיזבאללה. ### צירים הומניטריים ודיפלומטיים ההסכם כולל גם צעדים הומניטריים ודיפלומטיים מיידיים. סעיף 12 קורא להקמת ערוצי הידברות ישירים וקבוצות עבודה לגיבוש הסכם שלום מקיף. בנוסף, סעיף 13 מחייב את שתי המדינות לשתף פעולה באיתור נעדרים ושחרור עצורים — סעיף שלפי הערכות עשוי להתייחס למקרה של הנווט השבוי רון ארד. שתי המדינות הסכימו גם להפסיק פעולות עוינות זו נגד זו בזירות הפוליטיות והמשפטיות הבינלאומיות.