תגובות מעורבות בלבנון להסכם המסגרת שלא כולל את חיזבאללה

הסכם המסגרת שנחתם ביום שישי מייצג תפנית משמעותית במפה האזורית, שכן הוא מתווה נתיב לסיום העימות ללא מעורבות ישירה או הסכמה של חיזבאללה. על פי חומרים שנבחנו על ידי The Zioneer Intelligence Desk, ההסכם כולל סיוע הומניטרי בסך 100 מיליון דולר ללבנון ו-30 מיליון דולר בתמיכה ישירה בצבא לבנון. עם זאת, סעיפי הביטחון בהסכם הפכו למוקד של ביקורת פנים-לבנונית.

ריבונות מול ביטחון

נקודת המחלוקת העיקרית היא הסעיף המאפשר לכוחות ישראליים להישאר בחלקים מדרום לבנון. המסגרת קובעת כי צה״ל יוכל לשמור על נוכחותו עד שישראל תקבע כי האיום הנשקף מצד חיזבאללה על יישובי הצפון טופל כראוי. עבור לבנונים רבים, הדבר נתפס כהכשרה של נוכחות צבאית ישראלית מתמשכת על אדמתם. מבקרים הגדירו את העסקה כ״הסכם של השפלה ובושה", בטענה שהוא פוגע בריבונות הלבנונית באופן חסר תקדים בתולדות הרפובליקה.

תמיכה כלכלית וצבאית

מנגד, התומכים בהסכם מצביעים על הצורך הנואש ביציבות ובהקלה כלכלית. הכללת סיוע כספי לצבא לבנון נתפסת על ידי חלק מהציבור כצעד הכרחי לחיזוק מוסדות המדינה על חשבון מיליציות חוץ-מדינתיות. זאת בהמשך לדיווחים קודמים לפיהם המסגרת נועדה להדיר את איראן וחיזבאללה מתפקידים עתידיים במדינה, ובכך לבסס מציאות ביטחונית חדשה לאורך הגבול.

השלכות אזוריות

הדרת חיזבאללה מהמשא ומתן העמיקה את הקרע בין ארגון הטרור לבין ממשלת לבנון. בעוד שחיזבאללה הצהיר בעבר כי אינו מחויב להסכם, נכונותה של המדינה הלבנונית להתקדם משקפת רצון גובר לנתק את גורל המדינה מהאינטרסים של הארגון הנתמך על ידי איראן. ככל שהמצב מתפתח, האתגר המרכזי נותר האם צבא לבנון יוכל בסופו של דבר לעמוד בתנאים הנדרשים לנסיגה ישראלית מלאה.