הפתיח
הנספח הביטחוני של הסכם ישראל-לבנון קובע מודל מבצעי מדורג, במסגרתו צבא לבנון יטהר את דרום המדינה מתשתיות ומנשק של חיזבאללה, כאשר כל נסיגה של צה״ל מותנית באופן מוחלט בפירוק נשק מאומת בשטח. על פי דיווחים אודות המסמך החסוי, התהליך ילווה בפיקוח של תא תיאום משותף וגורם שלישי, במטרה להבטיח את אכיפת הפירוז מדרום לנהר הליטני.
הנספח הביטחוני החסוי להסכם המשולש בין ישראל ללבנון, שפורסם על פי הדיווחים ברשת בלומברג, מפרט את המנגנונים הצבאיים שנועדו להשיב את הריבונות של מדינת לבנון בדרום המדינה. ליבת ההסכם מתמקדת בקבלת אחריות בלעדית של צבא לבנון על השטח שמדרום לנהר הליטני, תוך יישום מודל שלבים המתחיל באזורי פיילוט מוגדרים.
טיהור מדורג ואזורי פיילוט
הנספח מפרט את השקתו המיידית של אזור פיילוט שבו יידרש צבא לבנון לטהר את השטח מחמושים ולהשמיד תשתיות טרור. משימות אלו כוללות פירוק שיטתי של מנהרות חיזבאללה, מרכזי פיקוד ומחסני אמצעי לחימה. המסמך מדגיש כי על צבא לבנון לנקוט בצעדים משפטיים נגד פעילי טרור באזורים אלו. היישום יפוקח על ידי תא תיאום צבאי משותף לישראל וללבנון שיפעל מסביב לשעון (24/7) כדי למנוע חיכוכים ולאמת את התקדמות התהליך בזמן אמת.
נסיגת צה״ל מותנית בפירוק נשק
מבחינת ישראל, הערבון הביטחוני המרכזי טמון בסדר הפעולות: צה״ל יחל בנסיגה מדורגת ומותנית רק לאחר שפירוק חיזבאללה ושאר הארגונים החמושים יושלם ויאומת בשטח. מדובר בשינוי משמעותי לעומת הסכמי עבר, שכן הוא קושר בין תנועת כוחות בשטח לבין הסרה בפועל של יכולות צבאיות, ולא רק הבטחות עתידיות. ארצות הברית תתפקד כמתווכת וכמפקחת על היישום, ותספק את אימות הצד השלישי הנדרש למעבר בין השלבים.
ניתוח ומבט קדימה
למרות שהמסמך מציג מפת דרכים ברורה על הנייר, האתגר המרכזי נותר יכולתו ורצונו של צבא לבנון להתעמת עם חיזבאללה. ב-The Zioneer מציינים כי הסכמים קודמים, דוגמת החלטה 1701, נכשלו בעיקר בשל היעדר מנגנוני אכיפה. נספח זה מנסה לתת מענה לכך באמצעות תא התיאום המשותף. עם זאת, כפי שעלה בדיווחים קודמים, בצה״ל שומרים על זהירות; מקורות צבאיים ציינו בעבר כי טרם התקבלו פקודות נסיגה, וכי התכנון המבצעי נמשך עד להוכחת פירוק היכולות של חיזבאללה בפועל. הצלחת המתווה תלויה לחלוטין בשאלה האם המדינה הלבנונית מסוגלת לאכוף את המונופול שלה על הנשק בדרום.
3 התפתחויות
- The Zioneer Intelligence Desk
