ניתוח המרכז הירושלמי: איראן מתקרבת לפתיחת הורמוז באמצעות שיחות עם עומאן

סקירת המרכז הירושלמי מספקת מבט מפורט על המתווה המתגבש שנועד להשיב את התנועה המסחרית לנקודת החנק הימית הקריטית ביותר בעולם. על פי הניתוח, הטיוטה הסופית כוללת הקמת מסדרון ימי מוסדר, פעולות מקיפות לפינוי מוקשים והטמעת מנגנוני פיקוח לניהול השיט. זאת לאחר תקופה של חיכוך קינטי עז בשנת 2026, שבה שימש המצר כזירה מרכזית לעימות בין ארצות הברית למשטר האיראני.

דואליות אסטרטגית

הניתוח מדגיש פער משמעותי בין עמדתו הפומבית של המשטר האיראני לבין פעילותו בערוצים החשאיים. בעוד שהרטוריקה הרשמית נותרה לוחמנית, המגעים המתמשכים עם המתווכים העומאניים מצביעים על מאמץ פרגמטי להקל על הלחץ הכלכלי והצבאי הנובע מהמצור הימי. כפי שדיווח [The Zioneer מוקדם יותר השבוע](https://thezioneer.com/en/article/ap-iran-and-oman-complete-draft-agreement-to-reopen-strait-of-hormuz-awaiting-supreme-lead-edfb29e8), מסגרת הביניים המוצעת ל-60 יום תמסד למעשה דרגת פיקוח איראני גבוהה יותר מזו שהייתה קיימת לפני ההסלמה, כולל גבייה פוטנציאלית של "דמי שירות" על ידי טהראן ומסקט.

מכשולים פנימיים ומבט קדימה

למרות ההתקדמות הדיפלומטית, במרכז הירושלמי מזהירים כי יישום ההסכם טרם הובטח. הטיוטה ממתינה כעת לחתימת המנהיג העליון, שלב המשקף את הרגישות האסטרטגית של נתיב המים בדוקטרינת הביטחון הלאומי של איראן. תפקידם של משמרות המהפכה נותר גורם מכריע, שכן הארגון דרש בעבר ערבויות נגד תקיפות עתידיות כתנאי לוויתורים. הימים הקרובים יקבעו האם טהראן תבחר להשתמש בפתיחת הורמוז ככלי אמיתי לדה-אסקלציה או כמנוף טקטי במשא ומתן רחב יותר.