הסנאט האמריקני אישר החלטה סמלית נגד טראמפ; ארבעה רפובליקנים הצטרפו לדמוקרטים

אישור ההחלטה בסנאט האמריקני מהווה אתגר פוליטי משמעותי לאסטרטגיה האזורית של הנשיא טראמפ. למרות שמדובר ב״החלטה מקבילה" (Concurrent Resolution) שאינה נושאת תוקף משפטי מחייב ואינה דורשת את חתימת הנשיא, היא משמשת כנזיפה דו-מפלגתית רשמית. המהלך דורש את נסיגת הכוחות האמריקניים מאזור איראן בתוך 30 יום, אלא אם הקונגרס יאשר את המשך הפעולות. ארבעת הרפובליקנים שערקו סיפקו את הרוב הדחוק הנדרש, ובכך סימנו את המרד החקיקתי המשמעותי הראשון בתוך המפלגה בנוגע למדיניות הממשל מול איראן.

הנשיא טראמפ הגיב לתוצאות ההצבעה בעוצמה האופיינית לו, וטען כי עיתוי ההחלטה פוגע בכושר ההרתעה האמריקני. "יש לי את איראן על הקרשים, מוכנה ליפול ולהיכנע", הצהיר טראמפ, והוסיף כי הרפובליקה האסלאמית החלה להפגין כבוד חסר תקדים כלפי העוצמה האמריקנית. הוא טען כי צעד הסנאט מאותת ל״מממנת הטרור מספר אחת" שארצות הברית מפולגת, ובכך מקשה על השגת יעדיו הדיפלומטיים והצבאיים.

במקביל לחיכוך הפוליטי בוושינגטון, פקחי גרעין בינלאומיים ודיפלומטים אזוריים מדגישים את הסיכונים המתמשכים מצד טהראן. מנכ״ל סבא״א, רפאל גרוסי, הצהיר כי "העדיפות העליונה" של הסוכנות היא אישור המיקום המדויק של מאגר האורניום המועשר של איראן. מנגד, מזכיר המדינה מרקו רוביו, שדיבר מאיחוד האמירויות, הדגיש כי יציבות אזורית לא תתאפשר כל עוד שליחי איראן ממשיכים לשגר טילים וכטב״מים. רוביו ציין במפורש כי "התיק הלבנוני" נפרד מסוגיית הגרעין האיראנית הכוללת.

בשינוי מבצעי הקשור לזירה, צבא ארצות הברית החל בצמצום מספר מטוסי התדלוק המוצבים בנמל התעופה בן-גוריון. על פי חומרים שנבחנו על ידי מערכת The Zioneer, המהלך בוצע לבקשת ישראל כדי לאפשר את הגדלת קיבולת נמל התעופה לקראת עונת הנסיעות של הקיץ. גורמים הדגישו כי העתקת המטוסים אינה מהווה צמצום של הנוכחות הצבאית האמריקנית הכוללת במזרח התיכון, שכן הנכסים נותרים זמינים באזור לפעולות פוטנציאליות.