בניתוח נרחב שפורסם הבוקר (שישי) כותב ד״ר דורון מצא ממערכת 301 כי כלל השחקנים האזוריים — איראן ראשונה, אחריה ישראל, ארה״ב ומדינות המפרץ — נעים לעבר הסדר אסטרטגי מר, המזכיר את קבלת הפסקת האש של האו״ם על ידי איראן ב-1988. מצא מזהיר כי כל הסכם גרעין שייחתם יאפס את השעון, ויחייב את ישראל בפיתוח יכולות ניטור וסיכול עתידיות. הניתוח מכנה את ההסדר המתגבש הפוגה סופית, וקורא לפרויקט לאומי של בנייה מחדש, התארגנות וסימון מדויק של המערכות הבאות.
ד״ר דורון מצא, חבר מערכת 301, פרסם הבוקר (שישי) ניתוח אסטרטגי נרחב המשלב אנלוגיה היסטורית מהפסקת האש של איראן עם עיראק ב-1988 מול המשא ומתן הגרעיני הנוכחי.
הניתוח מבסס את טענתו על התצפית כי 38 שנים אחרי שהאייתוללה חומייני טבע את המושג 'לשתות את כוס התרעלה' לתיאור קבלת הפסקת האש בתיווך האו״ם במלחמת איראן-עיראק, כלל השחקנים במערכת הנוכחית — איראן הכורעת תחת הכלכלה המתפוררת, ישראל שראתה מול עיניה סיום אחר, ארה״ב היוצאת פחות חזקה מול סין ורוסיה, ומדינות המפרץ המנווטות בין שני הצירים — נעים לעבר הסדר מר דומה.
מצא טוען כי כל הסכם, ללא קשר לרכיביו המדויקים, 'יאפס את השעון' בדומה לשיקום שאפשר לאיראן לבנות מחדש את יכולותיה הצבאיות והגרעיניות לאחר 1988. הוא מדגיש כי המערכה לא הסתיימה ותתנהל בתנאים פחות נוחים, אולי עם ממשל אמריקני שיגביל את ישראל ואולי עם לבנון הנכללת בדיל האמריקני, שיגדיל את כמות הרעל בכוס. הקריאה היא לפרויקט לאומי רחב — צבאי, תפיסתי, פוליטי, חברתי, זהותי וכלכלי.
כפי שדיווח The Zioneer ב-8 ביוני, ראש הממשלה נתניהו אותת על אפשרות לסבבי לחימה נוספים מול איראן, ומזכר ההבנות ארה״ב-איראן צפוי כבר בשבוע הבא לפי CBS. ניתוח זה משקף שיח הולך וגדל בחוגים אסטרטגיים ישראלים על ההשלכות ארוכות הטווח של רמפה דיפלומטית.
הפרסום נעשה בערוץ מנוטר. לא דווח על תגובה רשמית ישראלית או אמריקנית לניתוח זה.
מקורות ואות
ידיעה ממקור יחיד לעולם אינה מדורגת “מאומת” או “מבוסס”. דירוג האות יתחזק רק כשמקור שני, עצמאי, יאשש אותה.
- קליטה פנימית