רכס עלי א-טאהר
רכס עלי א-טאהר הוא נקודה אסטרטגית שולטת במחוז נבטיה שבדרום לבנון, המתנשא לגובה של 697 מטרים. הרכס שימש כמרכז לוגיסטי קריטי ומבצר תת-קרקעי של חיזבאללה עד לכיבושו על ידי צה״ל בספטמבר 2026.
רכס עלי א-טאהר הוא אחד מתוואי השטח הדומיננטיים ביותר בגזרה המזרחית של דרום לבנון. הרכס, השוכן במחוז נבטיה, מתנשא לגובה של 697 מטרים ומעניק קו ראייה ישיר לעיר נבטיה וכן לעבר יישובי הגליל בתוך ישראל. במשך שנים ניצל ארגון הטרור חיזבאללה את יתרונותיו הטבעיים של הרכס להקמת עמדות תצפית ושיגור מתקפות נגד צפון המדינה. מעבר ליתרונותיו הטופוגרפיים, הרכס נודע בשל אירוח מתחם תת-קרקעי ענף ורב-קומתי המתואר לעיתים כ״עיר תת-קרקעית". מתקן זה שימש כמרכז פיקוד אזורי ומרכז לוגיסטי, אשר על פי הדיווחים נבנה בסיוע משמרות המהפכה האיראניים. במהלך ההסלמה במחצית שנת 2026, הפך הרכס למוקד של פעילות צה״ל. לאחר מצור ממושך שכלל ניתוק קווי מים ואספקה לבונקרים התת-קרקעיים, ביצעו כוחות ישראליים סדרת פעולות חשאיות וגלויות. תמרונים אלו הובילו לחיסולם של עשרות מחבלי חיזבאללה וקצינים בכירים במשמרות המהפכה שהתבצרו בביצורים. בתחילת ספטמבר 2026, אישר צה״ל רשמית שליטה מבצעית מלאה על הרכס, תוך טיהורו מאיומים מעל ומתחת לפני הקרקע. כיבוש עלי א-טאהר נחשב להישג טקטי משמעותי, שכן הוא פירק נכס טרור מרכזי הנתמך על ידי איראן והעניק לצה״ל אחיזה אסטרטגית להמשך הפעילות מצפון לנהר הליטני. המבצע גרר איומי תגובה ישירים מטהרן, המדגישים את חשיבותו של הרכס בארכיטקטורה האזורית האיראנית.