בסיג'

הבסיג' — קיצור של סאזמאן-א בסיג'-א מוסתאזאפין, ארגון גיוס המדוכאים — נוסד ב-1979 על ידי האייתוללה חומייני בעקבות המהפכה האסלאמית. בתחילה הוא נועד להיות כוח מתנדבים המוני להגנת הרפובליקה החדשה, ופוזר באופן נרחב במהלך מלחמת איראן-עיראק (1980–1988). מאז התפתח לזרוע האכיפה הפנימית הנראית ביותר של המשטר.

מבחינה ארגונית, הבסיג' פועל תחת פיקוד כוחות היבשה של משמרות המהפכה. הוא אינו יחידה צבאית קונבנציונלית; כוחו נעוץ בנוכחות טריטוריאלית ובצפיפות אידיאולוגית. בסיסי הבסיג' (הנקראים פאיגה) משובצים במסגדים, אוניברסיטאות, מפעלים ומשרדי ממשלה ברחבי איראן, ומעניקים לארגון רשת מעקב וגיוס החודרת לחיי האזרחים היומיומיים.

התפקיד המוכר ביותר בינלאומית של הכוח הוא דיכוי הפגנות. במהלך תנועת הירוק ב-2009, מחאת מחירי הדלק ב-2019, ומחאות אישה-חיים-חירות ב-2022–2023 שפרצו בעקבות מותה של מהסא אמיני, תועדו יחידות האופנועים של הבסיג' מכות, עצרות, ובמקרים מסוימים הריגת מפגינים. הטקטיקות שלהם — נסיעה בזוגות, שימוש באלות, ופעולה בסמטאות עירוניות צרות — הפכו אותם לתכונה חוזרת בתיעוד שהוברח מאיראן.

עקבות מחקר עדכניות מצביעות על כך שתקיפות אמריקאיות-ישראליות בתחילת 2026 פגעו במחסומי רחוב של הבסיג' בטהרן, מה שמשקף הערכה אסטרטגית שהתשתית העירונית של הארגון מהווה צומת משמעותי במנגנון הכפייה של המשטר. בנפרד, תיעוד חדש שהופץ באמצע 2026 לכאורה מראה יחידות אופנועים של הבסיג' תוקפות אזרחים במהלך הפגנות נגד הממשלה, אם כי התיעוד נותר לא מאומת לגבי תאריך ומיקום מדויקים.

עבור ישראל, הבסיג' חשוב מעבר לתפקידו הפנימי. משמרות המהפכה — ארגון האם של הבסיג' — הם האדריכל הראשי של רשת הפרוקסי האזורית של איראן, הכוללת את חיזבאללה, חמאס וג׳יהאד אסלאמי פלסטיני. הבסיג' מספק מאגר כוח אדם פנימי וצינור הכשרה אידיאולוגי המזין את המבנה הרחב יותר הזה.