צ׳אבאהר
צ׳אבאהר היא עיר נמל אסטרטגית במים עמוקים בדרום-מזרח איראן, השוכנת לחופי מפרץ עומאן. כנמל האוקיאני היחיד של איראן, היא משמשת כשער ימי קריטי ומוקד לתחרות גיאופוליטית בינלאומית, שלאחרונה הפך לנקודת חיכוך פוטנציאלית בעימות הקינטי הישיר בין כוחות ארה״ב למשטר האיראני.
צ׳אבאהר תופסת עמדה ייחודית בגיאוגרפיה האסטרטגית של איראן. העיר, השוכנת במחוז סיסתאן ובלוצ׳יסטן, ממוקמת מחוץ למצר הורמוז התנודתי, מה שמעניק לאיראן מוצא ימי הפחות פגיע למצור ימי בהשוואה לנמליה במפרץ הפרסי. היסטורית, צ׳אבאהר הייתה המרכז של פרויקטים לקישוריות אזורית, בעיקר מעורבות הודית שנועדה לעקוף את פקיסטן כדי להגיע לשווקי מרכז אסיה. עם זאת, חשיבותה הצבאית גדלה ככל שהרפובליקה האסלאמית מרחיבה את נוכחותה הימית והגנת החופים שלה.
בהקשר של ההסלמה בשנת 2026, צ׳אבאהר הפכה ממרכז מסחרי לאזור ביטחוני מנוטר. קרבת הנמל לים הערבי הופכת אותו לצומת חיוני עבור משמרות המהפכה (IRGC) ומבצעיהם הימיים. ככל שארצות הברית ואיראן נעות לעבר עימות צבאי ישיר, המים מול צ׳אבאהר הפכו לזירה להפגנת כוח. דיווחים על ספינות מלחמה אמריקאיות המתמקמות בטווח תקיפה מהחוף משקפים את המוכנות המוגברת של כוחות המערב לנטרל עמדות של ה-IRGC לאורך קו החוף הדרומי של איראן.
עבור ישראל ובעלות בריתה, צ׳אבאהר מייצגת אתגר כפול: היא מהווה צינור לסחר איראני העוקף סנקציות בינלאומיות ונקודת שיגור פוטנציאלית לתוקפנות ימית. הניטור המתמשך של תנועות ימיות בגזרה זו חיוני להערכת יכולתו של המשטר האיראני לתחזק את אסטרטגיית 'טבעת האש' שלו או להוציא לפועל תקיפות תגובה ישירות נגד מטרות אזוריות. נכון ליוני 2026, האזור נותר תחת מעקב אינטנסיבי כחלק מחילופי המהלומות הקינטיים הרחבים בין וושינגטון לטהראן.