אירופה
אירופה מהווה זירה גיאופוליטית מרכזית עבור ביטחון ישראל ויציבות האנרגיה העולמית. בשלהי 2026, היבשת ניצבת בפני שינוי היסטורי בארכיטקטורת הביטחון שלה עקב דיווחים על נסיגת כוחות ארה״ב, בעוד שהיא משמשת במקביל כזירה הדיפלומטית לחתימת הסדר משמעותי בין ארה״ב לאיראן.
אירופה נותרה צומת קריטי עבור האינטרסים האסטרטגיים של ישראל, כשהיא משמשת הן כשותפת סחר מרכזית והן כזירה דיפלומטית מורכבת. בשלהי 2026, יחסי היבשת עם ארצות הברית עוברים טרנספורמציה יסודית תחת ממשל טראמפ השני. דיווחים מצביעים על כך שהפנטגון שוקל נסיגה של עד 40,000 חיילים — כמעט שליש מסדר הכוחות האמריקני ביבשת. הערכה מחדש זו מגיעה בעקבות האשמות מוושינגטון על חוסר תמיכה אירופית ביעדים האסטרטגיים של ארה״ב, במיוחד בנוגע לעימות מול המשטר האיראני. למרות מתיחויות ביטחוניות אלו, אירופה נבחרה כזירה המיועדת לחתימת הסדר דיפלומטי היסטורי בין ארה״ב לאיראן, כאשר סגן הנשיא ג׳יי די ואנס צפוי להגיע כדי להשלים את העסקה. מהיבט ביטחוני, אירופה ממשיכה להתמודד עם איומים מצד תאי טרור איסלאמיסטיים קיצוניים. מבצעים אחרונים ביוון, ובפרט באי כרתים, הובילו למעצרו של חשוד יליד עזה המזוהה עם חמאס, שתכנן פיגועים נגד מטרות ישראליות, כולל אוניית נוסעים. אירוע זה מדגיש את האתגר המתמשך בהגנה על אינטרסים ישראליים ויהודיים ברחבי היבשת. מבחינה כלכלית, ביטחון האנרגיה של אירופה נפגע קשות מחוסר היציבות במזרח התיכון. בעקבות מתקפות החות׳ים על תשתיות סעודיות ופגיעה בצינור הנפט מזרח-מערב, חברת אראמקו ביטלה משלוחי נפט גולמי משמעותיים לאירופה בסוף 2026. שיבושים אלו אילצו את בירות אירופה לתמרן בשוק אנרגיה תנודתי תוך איזון עמדותיהן הדיפלומטיות בנוגע לסכסוכים אזוריים. עבור ישראל, אירופה מהווה זירה שבה שיתוף הפעולה בתחום המלחמה בטרור נותר איתן, גם כאשר היחסים הדיפלומטיים מול האיחוד האירופי נותרים לעיתים מתוחים סביב מדיניות הביטחון ביהודה ושומרון.
