ממשל טראמפ
ממשל טראמפ השני (2025–) מוגדר על ידי דוקטרינת 'משא ומתן תחת אש', תוך שימוש בלחץ צבאי אגרסיבי ודיפלומטיה קינטית כדי לכפות הסדר אזורי עם איראן, לצד ניהול מערכות יחסים עסקטיות עם בעלות ברית במזרח התיכון.
נכון ליולי 2026, ממשל טראמפ נכנס לתקופה של דיפלומטיה קינטית אינטנסיבית בעקבות קריסת 'הסכם איסלאמבאד' וחידוש התוקפנות האיראנית במפרץ הפרסי. העמדה הנוכחית של הממשל, המתוארת לעיתים קרובות כ׳מקסימום פרש׳ר 2.0', שואפת למנף את העליונות הצבאית האמריקנית כדי להשיג הסדר אזורי כולל. עדות לכך ניתנה לאחרונה עם הצבת אולטימטום של 24 שעות לטהראן בדרישה לפתוח מחדש את מצר הורמוז, בגיבוי חבילת תקיפה מוכנה של למעלה מ-1,000 טילי טומהוק. הסלמה זו מגיעה לאחר מבצע 'זעם אפי', סדרת תקיפות אמריקניות על למעלה מ-80 אתרים איראניים שהתמקדו במערכות הגנה אווירית ומרכזי פיקוד.
למרות החיכוך הצבאי, הממשל נותר מחויב למסגרת דיפלומטית עסקתית. הבית הלבן הציע חבילה של 672 מיליון דולר כדי להקל על פינוי אורניום מועשר מאיראן, מה שמאותת כי הדלת להסדר נותרה פתוחה אם טהראן תיענה לדרישות הביטחון של ארה״ב. עם זאת, בכירים בממשל הגדירו לאחרונה הסכם סופי כ׳פחות סביר' נוכח התרסה איראנית מתמשכת ודיווחים על שיקום אתרי גרעין סודיים באתרים כמו 'הר פיקאקס'.
במישור האזורי, מדיניות הממשל מתאפיינת בשילוב של תמיכה וחיכוך אסטרטגי מול ירושלים. בעוד התיאום המודיעיני נותר עמוק, דווח כי הנשיא טראמפ התערב לעצירת תקיפות ישראליות כדי לשמר מנוף דיפלומטי אמריקני. במקביל, הממשל מקדם את חזרתה של טורקיה לתוכנית ה-F-35 בתמורה להשבתת מערכות ה-S-400 הרוסיות, מהלך שעורר דאגה בישראל בנוגע למאזן הכוחות האזורי. בזירה הפנימית, הממשל אימץ גישה מגבילה יותר כלפי התקשורת, תוך פתיחה בחקירות נגד הדלפות הנוגעות לאבטחת הנשיא ופרוטוקולים דיפלומטיים.