ממשל טראמפ
ממשל טראמפ השני (2025–) מוגדר על ידי דוקטרינת 'משא ומתן תחת אש', תוך שימוש בלחץ צבאי אגרסיבי ודיפלומטיה קינטית כדי לכפות הסדר אזורי עם איראן, לצד ניהול מערכות יחסים עסקטיות עם בעלות ברית במזרח התיכון.
נכון לאוגוסט 2026, ממשל טראמפ מנווט במציאות מזרח-תיכונית נפיצה המאופיינת באסטרטגיית 'מקסימום פרש׳ר 2.0'. אסטרטגיה זו משלבת הפגנת עוצמה צבאית רחבת היקף עם דיפלומטיה עסקתית. בעקבות קריסת 'הסכם איסלאמבאד' וחידוש התוקפנות הימית האיראנית, הציב הממשל אולטימטום של 24 שעות לטהראן לפתיחת מצר הורמוז, בגיבוי חבילת תקיפה של למעלה מ-1,000 טילי טומהוק. זאת בהמשך למבצע 'זעם אפי', במסגרתו הותקפו למעלה מ-80 אתרים איראניים. למרות החיכוך הקינטי, הבית הלבן נותר פתוח להסדר, ולאחרונה הציע חבילה של 672 מיליון דולר לפינוי אורניום מועשר מאיראן.
עם זאת, התמקדות הממשל בפריצת דרך דיפלומטית יצרה חיכוך אסטרטגי משמעותי מול ירושלים. בעוד התיאום המודיעיני נותר עמוק, דווח כי הנשיא טראמפ התערב לעצירת תקיפות ישראליות מסוימות כדי לשמר מנוף דיפלומטי אמריקני. מצב זה הוביל לדיווחים לפיהם ראש הממשלה נתניהו שוקל מערכה צבאית עצמאית נגד תשתיות הגרעין של איראן, במיוחד לאור צילומי לוויין המראים כי איראן משקמת אתרים כמו 'טלקאן 2' בפרצ׳ין. בנוסף, הממשל הפעיל לחץ על ישראל לנהוג באיפוק בעזה, מה שהוביל להחמצת הזדמנויות לסיכול מחבלים.
במישור האזורי, הממשל מקדם גישת 'אמריקה תחילה' עסקתית, כגון החזרת טורקיה לתוכנית ה-F-35 בתמורה להשבתת מערכות S-400 רוסיות — מהלך שישראל מתנגדת לו בשל חשש למאזן הכוחות. בסוריה, הגיע הממשל להבנות עם דמשק וסבא״א על נטרול מתקני גרעין שנותרו מתקופת אסד. בזירה הפנימית, הממשל החמיר את פרוטוקולי האבטחה בעקבות הדלפות והפעיל הליכי גירוש מהירים למי שהוגדרו כטרוריסטים זרים.
