פינלנד
פינלנד היא מדינה בצפון אירופה וחברה בנאט״ו, אשר עברה לאחרונה למדיניות ביטחון וגבולות אסרטיבית יותר במסגרת האיחוד האירופי, תוך העמקת השותפות הביטחונית האסטרטגית שלה עם ישראל.
פינלנד, מדינה נורדית החולקת גבול של 1,340 קילומטרים עם רוסיה, עברה טרנספורמציה אסטרטגית עמוקה. הלסינקי, שהוגדרה היסטורית על ידי אי-הזדהות צבאית, הצטרפה רשמית לנאט״ו בשנת 2023 בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. שינוי זה חולל תפיסת "ביטחון תחילה" רחבה יותר, המשפיעה על גישתה לניהול גבולות אירופה ועל יחסיה הבילטרליים עם ישראל.
בזירה האירופית, פינלנד התבלטה כקול מרכזי הקורא לשמירה על שלמות אזור שנגן. לצד מדינות כמו איטליה, דנמרק ואוסטריה, הביעה פינלנד דאגה גוברת מהגירה בלתי סדירה בגבולותיו החיצוניים של האיחוד האירופי. עמדה זו כוללת תמיכה בקריאות לפיקוח הדוק יותר או לסגירה זמנית של גבולות פנימיים כאשר הניהול החיצוני — כגון הטיפול של ספרד בהגירה ממרוקו — נתפס כבלתי מספק. הלסינקי בוחנת את ניהול ההגירה דרך פריזמה של ביטחון לאומי, במטרה למנוע את השימוש בה ככלי ללוחמה היברידית מצד מדינות עוינות.
עבור ישראל והעולם היהודי, פינלנד הפכה לשותפה חיונית יותר ויותר בתחומי ההגנה והמלחמה בטרור. למרות לחצים פוליטיים פנימיים והמלחמה המתמשכת בעזה, פינלנד תיעדפה את האינטרסים הביטחוניים שלה על ידי העמקת הקשרים עם מערכת הביטחון הישראלית. בשנת 2024, שתי המדינות חתמו בשקט על מזכר הבנות ל-10 שנים להארכת שיתוף הפעולה הביטחוני, תוך התמקדות במחקר, פיתוח ורכש. הסכם זה ממשיך מסגרת שנקבעה ב-2013 וקיבל משנה תוקף בביקור חריג של רמטכ״ל פינלנד בישראל לפגישה עם עמיתו בצה״ל.
בנוסף, פינלנד נקטה עמדה עקרונית בנוגע ליושרה של מימון בינלאומי. באוגוסט 2026, החליטה ממשלת פינלנד שלא לחדש את הסכם המימון הרב-שנתי שלה לאונר״א, בשווי מיליוני יורו. צעד זה הגיע בהמשך להשעיית התרומות ב-2024 על ידי שר סחר החוץ וילה טאביו, בעקבות האשמות כי עובדי הסוכנות השתתפו בטבח 7 באוקטובר. המהלך משקף את מחויבותה הרחבה של פינלנד להבטיח שסיוע בינלאומי לא יתמוך בתשתיות טרור, בהתאם לסטנדרטים הביטחוניים והאתיים המחמירים שלה.