משמרות המהפכה האיראניים
משמרות המהפכה הם הכוח הצבאי והאידיאולוגי המרכזי של המשטר האיראני, האחראים על הגנת ריבונות הרפובליקה האסלאמית וניהול רשת השלוחים האזורית. ביוני 2026, הארגון עבר מחתרנות עקיפה לעימות קינטי ישיר מול כוחות ארה״ב וישראל.
משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC) מהווים את הזרוע המובחרת של הכוחות המזוינים של איראן, הפועלת בנפרד מהצבא הסדיר ובעלת זרועות יבשה, ים ואוויר עצמאיות. הארגון, שהוקם לאחר המהפכה של 1979, נועד להגן על שלטון חנשי הדת ולייצא את האידיאולוגיה המהפכנית. במשך עשורים, משמרות המהפכה היו האדריכלים של אסטרטגיית 'טבעת האש', תוך חימוש והכוונת שלוחים כמו חזבאללה, חמאס והחות׳ים במטרה להפעיל לחץ על ישראל ועל אינטרסים מערביים. עם זאת, במהלך יוני 2026, הארגון נדחק לעימות ישיר בעצימות גבוהה בעקבות סדרת הסלמות במפרץ הפרסי ובלבנט. תקופה זו התאפיינה במעבר של משמרות המהפכה מלוחמת צללים לשיגור גלוי של טילים וכטב״מים לעבר שטח ישראל ונכסים אזוריים של ארה״ב. הזרוע הימית של הארגון פעילה במיוחד במצר הורמוז, שם היא עוסקת בהטרדות ימיות וסופגת תקיפות תגובה משמעותיות מצד פיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM). תקיפות אלו כוונו נגד מתקני מכ״ם, מחסני כטב״מים ומרכזי פיקוד של הארגון, במיוחד סביב מוקדים אסטרטגיים כמו בנדר עבאס והאי לארק. למרות אבדות אלו, חיל האוויר של משמרות המהפכה ממשיך להפגין התרסה, ולאחרונה הכריז על 'תגובה ישירה, מכרעת והרתעתית' למה שהוא מכנה תוקפנות האויב. משמרות המהפכה ממלאים גם תפקיד דומיננטי בכלכלה האיראנית ובביטחון הפנים, תוך הבטחת הישרדות המשטר מול התנגדות פנימית וניהול רשת הבריתות האזורית המורכבת. כמנוע המרכזי של ההגמוניה האזורית האיראנית, הארגון נותר היריב המרכזי במבנה הביטחוני הנוכחי של המזרח התיכון.