קבוצות אופוזיציה כורדית
קבוצות אופוזיציה כורדית הן ארגונים פוליטיים וצבאיים המייצגים את המיעוט הכורדי באיראן, ופועלים בעיקר מבסיסים בצפון עיראק. קבוצות אלו הפכו למוקד מרכזי של חוסר יציבות אזורי עקב תקיפות איראניות מתמשכות ותפקידן הפוטנציאלי באסטרטגיות בהובלת ארה״ב לערעור פנימי של הרפובליקה האסלאמית.
קבוצות האופוזיציה הכורדיות מייצגות קשת רחבה של פלגים פוליטיים וחמושים השואפים לאוטונומיה או לרפורמה דמוקרטית עבור האוכלוסייה הכורדית בתוך איראן. היסטורית, קבוצות אלו שומרות על נוכחות באזורי הגבול ההרריים של צפון עיראק (כורדיסטן העיראקית), המשמשת כעורף אסטרטגי לפעילותן. מנקודת מבט ביטחונית, טהרן רואה בארגונים אלו איום קיומי וכלי שרת של סוכנויות מודיעין זרות, תוך שהיא מאשימה אותם לעיתים קרובות בהסתת תסיסה פנימית ובסיוע למבצעים מערביים או ישראליים בשטח איראן.
בשנים האחרונות, ובמיוחד לאורך שנת 2026, קבוצות אלו נתונות למערכה מתמשכת של תוקפנות איראנית. משמרות המהפכה עושים שימוש במל״טים מתאבדים ובטילים בליסטיים כדי לתקוף בסיסים כורדיים, מחנות אימונים ומחסני אמל״ח בצפון עיראק. תקיפות אלו מוצגות לעיתים קרובות על ידי טהרן כצעדי מנע נגד חדירות מתוכננות או כנקמה על מחאות פנימיות באיראן. דסק המודיעין של The Zioneer עקב אחר מספר תקריות בהן פיצוצי משנה באתרים אלו אישרו נוכחות של מאגרי תחמושת משמעותיים, מה שמדגיש את המשך ההתחמשות של ההתנגדות הכורדית.
מבחינה גיאופוליטית, תפקידן של קבוצות האופוזיציה הכורדיות משתנה תחת ממשל טראמפ השני. דיווחים מצביעים על שינוי אסטרטגי לעבר 'הפלת המשטר' או ערעור היציבות הפנימית באיראן, כאשר גורמים אמריקניים בוחנים מחדש את חימושן ותמיכתן של הקבוצות הכורדיות כמנוף לחץ מרכזי. התלכדות אינטרסים פוטנציאלית זו מציבה את הקבוצות הכורדיות בלב העימות הרחב בין הקואליציה בהובלת ארה״ב לבין הציר האיראני. עבור ישראל, חוסנן של קבוצות אלו ויכולתן לרתק משאבי ביטחון איראניים נותרו גורם משמעותי במאזן הכוחות האזורי, שכן הן מייצגות כוח מקומי המסוגל לאתגר את השליטה הפנימית של המשטר.