דרום איראן
דרום איראן הוא אזור אסטרטגי חיוני הכולל את תשתיות האנרגיה המרכזיות של הרפובליקה האסלאמית, מרכזי פטרוכימיה וגישה ימית למפרץ הפרסי. ביוני 2026, הפך האזור למוקד של חילופי מהלומות ישירים בין ישראל למשטר האיראני.
דרום איראן מהווה את עמוד השדרה הכלכלי של הרפובליקה האסלאמית, ובו שוכנים מרבית מתקני הפקת הנפט והגז של המדינה ומסופי ייצוא קריטיים לאורך המפרץ הפרסי ומפרץ עומאן. מעבר לחשיבותו הכלכלית, האזור מאופיין בנוכחות צבאית כבדה, הכוללת רשת צפופה של מערכות הגנה אווירית, בסיסים ימיים של הצי הסדיר ושל זרוע הים של משמרות המהפכה (IRGC), ואתרי שיגור טילים אסטרטגיים. היסטורית, אזור זה שימש כזירה המרכזית לפרובוקציות הימיות של איראן וליישום אסטרטגיית מניעת הגישה האזורית שלה. בהקשר של ההסלמה בשנת 2026, דרום איראן הפך מאזור לוגיסטי עורפי לזירת לחימה פעילה. בעקבות מטחי טילים בליסטיים מסיביים ששיגרו משמרות המהפכה לעבר מרכזי אוכלוסייה בישראל, עבר צה״ל למדיניות של תגובה ישירה על אדמת איראן. ב-8 ביוני 2026, דווח כי מטוסי קרב ישראליים ביצעו תקיפות מדויקות נגד סוללות הגנה אווירית ומפעל פטרוכימי באזור. מבצעים אלו נועדו לשחוק את החוסן הכלכלי של המשטר ובמקביל להסיר את מעטפת ההגנה האווירית שלו. תקיפת נכסים פטרוכימיים מהווה שינוי משמעותי בכללי המשחק, ומאותתת כי מגזר האנרגיה האיראני — מקור המטבע הזר העיקרי של המשטר — אינו חסין עוד מפני פעולה צבאית ישירה. התפתחות זו מתרחשת על רקע משבר אזורי רחב יותר, שבו ארצות הברית, תחת ממשל טראמפ, מנסה לתווך מצב של "אש נצורה" כדי למנוע התלקחות אזורית כוללת תוך שמירה על לחץ מקסימלי על היכולות הגרעיניות והקונבנציונליות של טהראן.