עיראק מכריזה על איסמעיל קאאני, מפקד כוח קודס, כאישיות בלתי רצויה ומורה על גירושו

החלטת ממשלת עיראק לגרש את איסמעיל קאאני, יורשו של קאסם סולימאני בראשות כוח קודס של משמרות המהפכה, מסמנת עימות דיפלומטי פומבי ונדיר בין בגדאד לטהראן. על פי חומרים שנבחנו על ידי The Zioneer Intelligence Desk, ההוראה הועברה רשמית למשרד החוץ האיראני. התפתחות זו מגיעה לאחר תקופה של מתיחות אזורית גוברת ולחץ עיראקי פנימי לאכיפת ריבונות לאומית מול קבוצות חמושות הנתמכות על ידי גורמי חוץ.

הקשר אסטרטגי ותזמון

תזמון הגירוש קשור באופן הדוק למשימתו הדיפלומטית הקרובה של ראש ממשלת עיראק, מוחמד שיאע א-סודאני, בארצות הברית. בגדאד נערכת לפי הדיווחים לדון בהסכמים ביטחוניים וכלכליים רחבי היקף עם וושינגטון, וההתרחקות מהנהגת כוח קודס נראית כתנאי מוקדם או כאיתות אסטרטגי שנועד להקל על שיחות אלו. באמצעות הגבלת הגישה של בכירים איראנים לארגון "אל-חשד א-שעבי", ממשלת עיראק מנסה לרכז את השליטה במנגנוני הביטחון שלה ולצמצם את ההשפעה הישירה של "ציר ההתנגדות" האיראני בשטחה.

ניתוח המצב המתפתח

בעוד שהדיווח על הגירוש נמצא בשלבי התפתחות, הוא עולה בקנה אחד עם מאמצים רחבים יותר של ממשל א-סודאני לאזן את מערכת היחסים המורכבת של עיראק בין ארה״ב לאיראן. כוח קודס של משמרות המהפכה השתמש זמן רב בעיראק כמרכז מרכזי לפעילות לוגיסטית ומבצעית אזורית. אם ייאכף, מעמד ה״אישיות בלתי רצויה" של קאאני יהווה פגיעה משמעותית במבנה הפיקוד והשליטה של איראן על שלוחיה בעיראק. עם זאת, המידה שבה כוחות הביטחון העיראקיים יוכלו או ירצו לאכוף את האיסור על פגישות עם המיליציות נותרה בסימן שאלה, לאור הקשרים המוסדיים העמוקים בין יחידות מסוימות ב״אל-חשד א-שעבי" לבין טהראן.

השלכות על ההשפעה האזורית

יש לעקוב אחר התגובה האיראנית, שעשויה לכלול לחץ פוליטי באמצעות בעלי בריתה בפרלמנט העיראקי או תגובות קינטיות מצד המיליציות המסונפות אליה. עבור ישראל והאזור כולו, צמצום אמיתי בחופש התנועה של כוח קודס בעיראק יהווה מכה משמעותית ל״גשר היבשתי" האיראני וליכולתה של טהראן לתאם איומים רב-זירתיים. הצלחת ביקורו של א-סודאני בוושינגטון תלויה ככל הנראה בשאלה האם מהלך זה ייתפס כשינוי מדיניות קבוע או כתמרון דיפלומטי זמני.