B-52 סטרטופורטרס
ה-B-52 סטרטופורטרס הוא מפציץ אסטרטגי כבד לטווח ארוך המהווה נדבך מרכזי ביכולת התקיפה הגלובלית והשילוש הגרעיני של ארצות הברית. במזרח התיכון, המטוס נפרס לעיתים קרובות ככלי מרכזי להרתעה אסטרטגית מול המשטר האיראני ושלוחיו באזור.
ה-B-52 סטרטופורטרס, המכונה לעיתים קרובות 'BUFF', מהווה את עמוד השדרה של צי המפציצים האסטרטגיים של חיל האוויר האמריקני (USAF) מזה למעלה משבעה עשורים. המטוס, המסוגל לשאת עד 31 טונות של חימוש — כולל פצצות קונבנציונליות מונחות דיוק וראשים קרביים גרעיניים — מעניק לארה״ב פלטפורמה רב-גונית להקרנת עוצמה גלובלית. יכולתו לטוס במהירות תת-קולית גבוהה ובגבהים של עד 50,000 רגל, בשילוב טווח טיסה ללא תדלוק העולה על 14,000 ק״מ, מאפשרת לו להגיע ליעדים בכל נקודה על פני הגלובוס מבסיסים ביבשת אמריקה.
עבור ישראל והמזרח התיכון הרחב, נוכחותם של מטוסי B-52 מהווה אות גלוי וברור למחויבות הצבאית ולמוכנות האמריקנית. בתקופות של מתיחות גוברת מול איראן, הפנטגון פורס לעיתים קרובות מפציצים אלו באזור כדי להרתיע מפני תוקפנות ולהרגיע את בעלות הברית. כפי שמתועד בארכיון The Zioneer, מטוסי ה-B-52 מילאו תפקיד מרכזי במבצעים אחרונים כגון 'זעם אפי', מה שהדגיש את חיוניותם הן בלוחמה פסיכולוגית והן בתקיפות קינטיות נגד תשתיות מבוצרות.
למרות גילו המתקדם, צי ה-B-52 עובר מודרניזציה מתמדת כדי להישאר רלוונטי עד אמצע המאה ה-21. שדרוגים אלו מתמקדים ביעילות המנועים, תקשורת דיגיטלית ומערכות מכ״ם מתקדמות. עם זאת, המורכבות שבתחזוקת פלטפורמות ותיקות אלו קיבלה ביטוי טרגי ביוני 2026, כאשר מטוס B-52 התרסק במהלך טיסת ניסוי לשדרוג מערכות מכ״ם בבסיס חיל האוויר אדוארדס בקליפורניה. אובדן המטוס וצוותו המונה שמונה אנשים — בהם אנשי צבא וקבלנים — מדגיש את הסיכונים הכרוכים בשימור הצי האסטרטגי בעודו ניצב בחזית המאבקים הביטחוניים העולמיים. עבור משקיפים באזור, הכשירות המבצעית של צי ה-B-52 נותרת מדד קריטי להערכת יכולתה של ארה״ב להתערב בעימות רב-זירתי פוטנציאלי מול איראן או שלוחיה.