נמל התעופה בן-גוריון
נמל התעופה בן-גוריון (נתב״ג) הוא שער הכניסה הבינלאומי המרכזי של ישראל ונכס תשתיתי לאומי קריטי. השדה, הממוקם סמוך ללוד, משמש כמרכז התעופה האזרחית של המדינה וכנכס אסטרטגי בעת הסלמה ביטחונית.
נמל התעופה בן-גוריון הוא עורק החיים המרכזי המחבר את מדינת ישראל לעולם, ודרכו עוברת מרבית תנועת הנוסעים והמטענים הבינלאומית. השדה, המנוהל על ידי רשות שדות התעופה (רש״ת), קרוי על שמו של דוד בן-גוריון, מקים המדינה וראש הממשלה הראשון. מעבר לתפקידו המסחרי והתיירותי, מצבו התפעולי של נתב״ג מהווה ברומטר רגיש למצב הביטחוני הלאומי. בעתות מתיחות אזורית קיצונית, הנמל הופך ממרכז אזרחי לצומת קריטי עבור מערכי ההגנה והלוגיסטיקה האסטרטגית של ישראל.
ביוני 2026, הפך הנמל למוקד בעימות הישיר מול המשטר האיראני. ב-7 ביוני הושבתה הפעילות המסחרית בנמל בעקבות איומי טילים בליסטיים ישירים, ובמהלך הסגירה שימש הנמל להיערכות צבאית. מטוסי תדלוק מסוג KC-135 סטרטוטנקר נצפו ממריאים מהשדה — אינדיקטור מוכר למבצעים התקפיים ארוכי טווח. מעבר זה הדגיש את חשיבותו הכפולה של הנמל כנכס אסטרטגי לשמירה על העליונות האווירית של צה״ל. למרות שהנמל חזר לפעילות שגרתית ב-8 ביוני, הוא עמד מאז תחת עומס לוגיסטי כבד בשל נוכחותם של נכסי תדלוק אמריקניים.
בשלהי יולי 2026, המתקן רשם שיאי נוסעים חדשים, עם מעל ל-95,000 עוברים ושבים ביום אחד. עם זאת, ההתאוששות לוותה במשבר לוגיסטי מתמשך. מחסור במשאיות תדלוק ועומס על מסלולי החניה — שהוחמר בשל הצבת מטוסי צבא ארה״ב — הובילו לאזהרות כי כ-100,000 כרטיסי טיסה נמצאים בסכנת ביטול. בתגובה, החל צבא ארה״ב בפינוי של כ-20% מנכסי התדלוק שלו בסוף יוני כדי להקל על התעופה האזרחית. למרות האתגרים, רש״ת דיווחה בסוף יולי כי הנמל הצליח לנהל את עומסי הקיץ ללא ביטולים המוניים, גם כאשר דיוני חירום נמשכו כדי להסדיר את האיזון העדין בין צרכי הביטחון ללוח הטיסות האזרחי.