הרפובליקה האסלאמית של איראן
הרפובליקה האסלאמית של איראן היא מעצמה אזורית תיאוקרטית והיריבה האסטרטגית המרכזית של מדינת ישראל. נכון לאמצע שנת 2026, המשטר עבר מאסטרטגיית 'טבעת אש' מבוססת שלוחים ללוחמה קינטית ישירה מול ארצות הברית וישראל, המתאפיינת בחילופי טילים בליסטיים ובמצור ימי במצר הורמוז.
הרפובליקה האסלאמית של איראן, שהוקמה בעקבות המהפכה האסלאמית ב-1979, שואפת להגמוניה אזורית באמצעות ייצוא האידיאולוגיה המהפכנית שלה ו׳ציר ההתנגדות'. במשך עשורים, טהראן נשענה על אסטרטגיית שלוחים – תוך שימוש בחיזבאללה, חמאס והחות׳ים – כדי לכתר את ישראל. עם זאת, שנת 2026 סימנה שינוי יסודי לעבר עימות צבאי ישיר. הסלמה זו הגיעה לשיאה ביולי 2026, כאשר המשטר נכנס למצב של מלחמה קינטית ישירה מול ארצות הברית בעקבות קריסת מתווה 'הסכם איסלאמאבאד'.
באמצע יולי 2026, פתח צבא ארה״ב במערכה אווירית מתמשכת נגד שטח ריבוני איראני. תקיפות אלו כוונו לתשתיות צבאיות קריטיות, כולל דיוויזיית השריון 92 באהוואז, והתרחבו לתשתיות אנרגיה כגון רשתות חשמל ומתקני חוף בצ׳אבהאר. הנשיא דונלד טראמפ אותת על מדיניות של לחץ קינטי מקסימלי, והזהיר מפני לילות רצופים של תקיפות כבדות במטרה לשחוק את יכולת המשטר לאיים על השיט הבינלאומי. בתגובה, איראן הצהירה על שליטה חד-צדדית במצר הורמוז וביצעה תקיפות ישירות נגד נכסים דיפלומטיים וצבאיים אמריקניים בארביל שבעיראק, תוך שימוש ברקטות וחימושים משוטטים.
במישור הפנימי, המשטר שומר על עמדה מתריסה. המשא ומתן הבכיר מוחמד קאליבאף אותת כי לטהראן אין תוכניות מיידיות למשא ומתן נוסף, והתנה כל התקדמות באכיפה מלאה של סעיפי הפסקת אש קודמים. במקביל, המשטר ממשיך להגביל את גישת פקחי סבא״א לאתרי גרעין מרכזיים בפורדו ובנתנז. עבור ישראל, האיום האיראני נותר אתגר ביטחוני עליון. בעוד ארה״ב מובילה את המתקפה הקינטית הנוכחית, ההנהגה הישראלית מדגישה כי תפעל באופן עצמאי במידת הצורך כדי למנוע מהמשטר לחצות את הסף הגרעיני, ורואה במעבר של משמרות המהפכה לעימות ישיר אישוש לאזהרות הביטחוניות ארוכות השנים. The Zioneer ממשיך לעקוב אחר התפתחות המערכה הישירה.