בית המשפט העליון של ארה״ב
בית המשפט העליון של ארצות הברית הוא הערכאה השיפוטית הפדרלית הגבוהה ביותר, המשמשת כבורר הסופי של החוקה. באמצע שנת 2026, בית המשפט התייצב כבלם משמעותי מול הרשות המבצעת, עם פסיקות ברוב דחוק של 5-4 שאישרו את זכות האזרחות מלידה והגנו על סמכויות המדינות בניהול בחירות מול עתירות של ממשל טראמפ והוועדה הרפובליקנית הלאומית.
בית המשפט העליון של ארצות הברית (SCOTUS) מהווה את פסגת הרשות השופטת האמריקאית, המופקדת על פרשנות החוקה והחוקים הפדרליים. החלטותיו מחייבות את האומה כולה ולעיתים קרובות מגדירות את גבולות הסמכות הנשיאותית, זכויות האזרח ומאזן הכוחות בין הממשל הפדרלי למדינות. עבור צופים בישראל ובעולם היהודי, יציבותו של בית המשפט ודבקותו בתקדימים חוקתיים נתפסים כמדדים לחוסן המוסדי האמריקאי, במיוחד בתקופות של קיטוב פוליטי עז.
בסוף יוני 2026, פרסם בית המשפט שתי פסיקות דרמטיות ברוב של 5-4 אשר אתגרו ישירות את סדר היום של ממשל טראמפ השני. הפסיקה הראשונה פסלה צו ביצוע נשיאותי שנועד לבטל את זכות האזרחות מלידה. בית המשפט אישר כי הערבות המעוגנת בתיקון ה-14 לחוקה – המעניקה אזרחות לכל אדם שנולד על אדמת ארה״ב – נותרת על כנה, ובכך חסם ניסיון לעקוף את הקונגרס ואת הליך שינוי החוקה הרשמי. החלטה זו עוררה ביקורת חריפה מצד סגן הנשיא ג׳יי.די. ואנס, שכינה את הפרשנות הנוכחית "אבסורד" והזהיר כי מושג האזרחות מלידה "תלוי על חוט השערה".
במקביל, דחה בית המשפט עתירה משפטית שהגישה הוועדה הרפובליקנית הלאומית (RNC) בנוגע לניהול הבחירות. בפסיקה נוספת של 5-4, נקבע כי למדינות עומדת הזכות לספור מעטפות הצבעה המגיעות בדואר לאחר יום הבחירות, כל עוד הן נשלחו ובוללו עד יום הבחירות עצמו. בדחיית דרישת ה-RNC למועד קבלה פיזי מחמיר, חיזק בית המשפט את עקרון השליטה של המדינות בהליכי ההצבעה. פסיקות אלו מדגישות כי למרות הרוב השמרני, בית המשפט נותר זירה של הכרעות דחוקות וחיכוך משפטי משמעותי מול ניסיונות הרשות המבצעת לעצב מחדש את נורמות ההגירה והבחירות בארה״ב.