המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן
המועצה העליונה לביטחון לאומי (SNSC) היא הגוף הבכיר ביותר באיראן לקבלת החלטות בנושאי הגנה ומדיניות חוץ, המשמש כצומת קריטי שבו ההנהגה הדתית, בכירי הממשל ומפקדי הצבא מגבשים את המענה האסטרטגי של הרפובליקה האסלאמית למשברים אזוריים.
המועצה העליונה לביטחון לאומי (SNSC) משמשת כפוסק האחרון בנושאי הביטחון הלאומי של איראן, ופועלת מכוח סעיף 176 לחוקת הרפובליקה האסלאמית. בראש המועצה עומד הנשיא, אך היא כפופה בסופו של דבר להנחיות המנהיג העליון, ומתרגמת את הוראות הדרג הדתי למדיניות צבאית ודיפלומטית מעשית. הרכב המועצה כולל את ראשי שלוש רשויות השלטון, הרמטכ״ל, ומפקדי משמרות המהפכה (IRGC) והצבא הסדיר (ארטש). בהקשר של המשבר האזורי בשנת 2026, המועצה הפכה לפורום המרכזי שבו נידונו תגובות איראן לפעולות צבאיות ישראליות וגיבוש מסגרות דיפלומטיות מול ארצות הברית.
לאחרונה, המועצה עמדה במוקד של חיכוך פנימי עז סביב 'מזכר הבנות איסלאמאבאד' — הסכם דיפלומטי שנוי במחלוקת עם ארה״ב. דיווחים מצביעים על כך שהמועצה נדרשה לאשר את המסמך תחת הנחייתו הישירה של מוג׳תבא חמינאי, למרות התנגדות משמעותית מצד חברים מהזרם הנוקשה. תפנית אסטרטגית זו לוותה בהקמת 'רשות המצר הפרסי' (PGSA) בהנחיית המועצה. גוף מנהלתי זה פרסם נהלים רשמיים למעבר במיצר הורמוז, המחייבים כלי שיט מסחריים לקבל אישור מראש ולנוע בנתיבים מוקצים. המעבר מאיומים צבאיים לשליטה מנהלתית מסמן ניסיון מתוחכם להקרין ריבונות איראנית על נתיב השיט הקריטי ביותר בעולם.
עבור ישראל, המועצה מייצגת את ה׳מוח' שמאחורי האסטרטגיה הרב-זירתית של המשטר האיראני. בין כותלי המועצה מתקבלות ההחלטות על שיגורי טילים לעבר שטח ישראל ותיאום פעולות 'ציר ההתנגדות'. בעוד שהמועצה מקרינה לרוב חזית אחידה, חומרים מודיעיניים מהתקופה האחרונה מלמדים על מאבקי כוח בין פרגמטיסטים המבקשים לשמר את המשטר באמצעות דיפלומטיה לבין קיצונים הדוחפים לעימות צבאי ישיר. יכולת השליטה והבקרה של המועצה על שלוחיה האזוריים נותרה יעד מרכזי למעקב עבור קהילת המודיעין הישראלית והבינלאומית. ב-The Zioneer עוקבים מקרוב אחר החלטות המועצה כאינדיקטור מרכזי לכוונות המשטר.
