שוויץ
שוויץ היא מדינה אירופית ניטרלית המשמשת כמרכז עולמי מרכזי לדיפלומטיה בדרג גבוה ותיווך בינלאומי. ביוני 2026, היא הפכה לזירה המרכזית למשא ומתן אינטנסיבי בין ארצות הברית לאיראן במטרה לגבש מסגרת ביטחונית וגרעינית אזורית.
שוויץ, או בשמה הרשמי הקונפדרציה השווייצרית, שומרת על מדיניות ארוכת שנים של ניטרליות חמושה, שהציבה אותה היסטורית כמתווכת מועדפת עבור מדינות בעימות. עבור מדינת ישראל, שוויץ מייצגת זירה דיפלומטית מורכבת: בעוד שהיא מארחת לעיתים קרובות משא ומתן קריטי בנושאי ביטחון אזורי, עמדתה הרשמית מדגישה לעיתים קרובות ציות קפדני למשפט ההומניטרי הבינלאומי ותמיכה בפתרון שתי המדינות, דבר שעלול להוביל לחיכוך עם סדרי העדיפויות הביטחוניים של ישראל. ביוני 2026, הפכה שוויץ למוקד תשומת הלב העולמית במהלך תהליך 'הסכם איסלאמאבאד' בין ארצות הברית לאיראן. בעוד שטקס חתימה רשמי שנקבע במקור ל-19 ביוני בוטל לטובת חתימה אלקטרונית מרחוק, המדינה נותרה הזירה המרכזית לשיחות הבכירות והטכניות שבאו בעקבותיה. אתר הנופש בורגנשטוק אירח את המפגשים הראשונים בדרג גבוה בהשתתפות סגן נשיא ארה״ב ג׳יי.די. ואנס, ג׳ארד קושנר ובכירים איראנים, בתיווך קטאר ופקיסטן. שיחות אלו הניבו מפת דרכים ל-60 יום לקראת הסכם סופי, הכוללת הקמת ארבע קבוצות עבודה מקצועיות המתמקדות בהקלת סנקציות, פיקוח גרעיני, פיתוח כלכלי ויישוב סכסוכים. מנקודת מבט ביטחונית ישראלית, השיחות בשוויץ נתפסות בדאגה עמוקה, שכן הן כבר הובילו למתן פטור ל-60 יום מסנקציות הנפט האיראני ולדיווחים על שחרור 12 מיליארד דולר מנכסים מוקפאים. יתרה מכך, המשא ומתן בשוויץ יצר זיקה בין הפסקת הלחימה בלבנון וחופש השיט במצר הורמוז לבין ויתורים נרחבים למשטר האיראני. ממשלת שוויץ הביעה 'דאגה עמוקה' מההסלמה האזורית, תוך שהיא ממשיכה לספק את התשתית לתמרונים דיפלומטיים אלו.