צי ארצות הברית
צי ארצות הברית (USN) הוא הזרוע הימית של הכוחות המזוינים של ארה״ב ומרכיב קריטי במטריית הביטחון האזורית של ישראל. בשנת 2026, הצי עבר למעורבות קינטית פעילה, הכוללת אכיפת מצור ימי על נמלי איראן וביצוע תקיפות מדויקות נגד תשתיות משמרות המהפכה, תוך ניהול שינויים לוגיסטיים משמעותיים בעקבות תקיפות איראניות על בסיסים באזור.
צי ארצות הברית משמש ככלי המרכזי להקרנת העוצמה האמריקנית במזרח התיכון, ופועל בעיקר באמצעות פיקוד המרכז (CENTCOM) והצי החמישי שבסיסו בבחריין. עבור מדינת ישראל, הצי מייצג שותף אסטרטגי חיוני, המבטיח את חופש השיט בים האדום ובמפרץ הפרסי — נתיבים קריטיים לסחר הישראלי והעולמי. בשנת 2026, תפקידו של הצי התפתח מאבטחה ימית לעימות ישיר מול המשטר האיראני ושלוחיו.
תחת המסגרת האסטרטגית הנוכחית, כונן הצי "קיר פלדה" סביב הרפובליקה האסלאמית. המצור הימי, שהחל באפריל 2026, נועד לשתק את הכלכלה האיראנית על ידי מניעת תנועה בלתי מורשית של סחורות ונפט. מעבר לאכיפה, הצי לוקח חלק מרכזי במבצע 'זעם אפי' (Operation Epic Fury), תוך שימוש במטוסים מנושאת מטוסים ובטילי שיוט להשמדת מערכי הגנה אווירית ורשתות תקשורת איראניות. עם זאת, העימות גבה מחיר מהתשתית האמריקנית. דיווחים מצביעים על כך שתקיפות איראניות בראשית המלחמה השמידו את רוב המרכזים הלוגיסטיים של הצי בבחריין, איחוד האמירויות ועומאן. מצב זה אילץ את הצי להעביר את המרכז הלוגיסטי האזורי לאי דייגו גרסיה, במרחק של למעלה מ-3,500 ק״מ, מה שיצר אתגרי אספקה משמעותיים עבור כוחות כגון נושאת המטוסים אברהם לינקולן.
למרות עליונותו הטכנולוגית, הצי מתמודד עם איומים אסימטריים מתמשכים. כוחות איראניים משגרים מדי לילה כטב״מים לעבר ספינות אמריקניות במצר הורמוז, במטרה לאותת על יכולתה של טהראן לחסום את נתיב השיט. בתגובה, הצי אימץ עמדה תקיפה יותר, הכוללת שידור אזהרות ישירות בפרסית לכלי שיט של משמרות המהפכה תוך שלילת הריבונות האיראנית במצר. עבור ישראל, הנוכחות המתמשכת של קבוצות תקיפה מרובות — הכוללות את ה-USS אברהם לינקולן וה-USS ג׳ורג' בוש — נותרת אבן הראשה של היציבות האזורית מול ההתפשטות האיראנית.