משרד האוצר האמריקני
משרד האוצר האמריקני הוא המחלקה המבצעת הפדרלית האחראית על ניהול הכנסות הממשלה ויישום סנקציות פיננסיות בינלאומיות. בהקשר האסטרטגי הנוכחי, המשרד משמש כמנגנון המרכזי של ממשל טראמפ ליישום 'הסכם איסלאמאבאד', תוך ניהול שחרור מדורג של נכסים איראניים ואכיפת חשבונות נאמנות הומניטריים.
משרד האוצר האמריקני משמש ככלי קריטי בביטחון הלאומי ובמדיניות החוץ של ארה״ב, במיוחד באמצעות המשרד לפיקוח על נכסים זרים (OFAC). בעוד שבאופן מסורתי המשרד מתמקד בחוסן הפיסקלי המקומי, תפקידו במזרח התיכון התרחב משמעותית ככל שלוחמה כלכלית והקלות בסנקציות הפכו למרכיב מרכזי בדיפלומטיה האזורית. תחת הנהגתו של השר סקוט בסנט, המשרד עבר מעמדה של 'לחץ מקסימלי' לגישה של 'מעורבות מכוילת' מול הרפובליקה האסלאמית של איראן.
ביוני 2026, הפך משרד האוצר לגורם המבצעי המוביל של 'הסכם איסלאמאבאד', מסגרת דיפלומטית שנויה במחלוקת בין ממשל טראמפ לטהראן. תפקיד זה כולל הנפקת פטורים זמניים, כגון הרישיון הכללי ל-60 יום לייצור ומכירת נפט איראני, המותנה בהתחייבויות איראניות לשקיפות גרעינית וחופש שיט במצר הורמוז.
מאפיין מרכזי במנדט הנוכחי של המשרד הוא ניהול כספים איראניים באמצעות חשבונות נאמנות (Escrow) בשליטה אמריקאית. מנגנון זה מבטיח כי כל הקלה בסנקציות או נכסים שיופשרו יוגבלו לרכישת תוצרת חקלאית אמריקאית — כגון תירס, חיטה ופולי סויה — וציוד רפואי. באמצעות שמירה על פיקוח ישיר על עסקאות אלו, משרד האוצר שואף לתת מענה לצרכים הומניטריים באיראן תוך מניעת הסטת הון לשלוחים אזוריים כמו חיזבאללה או משמרות המהפכה. עבור ישראל, פעולות משרד האוצר מהוות מוקד לדאגה אסטרטגית, שכן קצב ותנאי הקלת הסנקציות משפיעים ישירות על מאזן הכוחות האזורי ועל המשאבים העומדים לרשות כוחות עוינים בגבולותיה. The Zioneer מדגיש כי המשרד נותר הגוף המכריע בקביעת מרחב התמרון הכלכלי של ציר ההתנגדות.