הפתיח
סוכנות הידיעות Mehr, המקורבת לממשל האיראני, פרסמה בשעה 07:53 (שעון ירושלים) ביום שני את מה שהיא מגדירה כנוסח המלא בן 14 הסעיפים של מזכר ההבנות (MOU) בין ארצות הברית לרפובליקה האסלאמית. פרסום זה, המהווה חזרה על נוסח קודם, מחזק את הנרטיב הציבורי של טהראן המשרטט מתווה להפסקת אש קבועה בכל החזיתות, הסרת המצור הימי תוך 30 יום, והקמת קרן שיקום ענקית לאיראן בסך 300 מיליארד דולר, תוך החרגה מפורשת של תוכנית הטילים והתמיכה בשלוחות האזוריות מסדר היום.
מבנה טיוטת ההסכם
מסמך 14 הסעיפים שפורסם על ידי סוכנות הידיעות Mehr מהווה עליית מדרגה משמעותית במיסגור הציבורי של המאמצים הדיפלומטיים בין וושינגטון לטהראן. על פי הנוסח, ההסכם נפתח בהפסקה מיידית וקבועה של המלחמה בכל החזיתות, תוך ציון מפורש של לבנון כזירה שבה יש להפסיק את העימות. זאת לצד התחייבות אמריקאית לאי-התערבות בענייניה הפנימיים של איראן וכיבוד רשמי של ריבונותה.
בלב הטיוטה עומדת הסרה מהירה של הלחץ הימי והכלכלי. הטקסט מחייב את הסרת המצור הימי במלואו תוך 30 יום ופתיחה מחדש של מצר הורמוז תחת "הסדרים איראניים". בנוסף, המסמך קורא להשעיית הסנקציות על מכירת נפט ומוצרים פטרוכימיים, והענקת גישה מלאה לטהראן למשאביה הכספיים. סעיף בולט במיוחד דורש מארה״ב ומבעלות בריתה להגיש תוכניות לשיקום איראן בשווי של לא פחות מ-300 מיליארד דולר.
רקע: נתיב 'הסכם איסלאמאבאד'
הפרסום הנוכחי מגיע לאחר ימים של תיווך אינטנסיבי, בעיקר בפקיסטן, שנועד לפתור את העימות הקינטי הישיר שמאפיין את האזור באמצע שנת 2026. דיווחים קודמים שנבחנו על ידי The Zioneer Intelligence Desk ציינו את עלייתו של מתווה 'הסכם איסלאמאבאד', שביקש תקופת התייצבות בת 60 יום. עם זאת, הגרסה שפרסמה Mehr היום מדגישה שינוי קבוע יותר, הכולל התחייבות אמריקאית לנסיגת כוחות מאזורים הסמוכים לאיראן והקפאת הוספת כוחות או סנקציות חדשות במהלך תקופת המשא ומתן.
התמריצים הכספיים מפורטים אף הם, עם שחרור של 24 מיליארד דולר מכספים איראניים מוקפאים המיועדים לתקופת המשא ומתן הסופית בת 60 הימים. באופן קריטי, הטיוטה טוענת כי מחצית מהסכום הזה — 12 מיליארד דולר — תועמד לרשות איראן עוד לפני תחילת המשא ומתן. ההסכם הסופי יוגבל לגורל החומרים המועשרים ולשיקום הכלכלי, בעוד שהדיונים בנוגע לתוכנית הטילים האיראנית והתמיכה בבעלות ברית אזוריות הוצאו סופית מסדר היום.
ניתוח ופערים אסטרטגיים
בעוד שכלי תקשורת המזוהים עם המשטר האיראני מציגים את תוכנית 14 הסעיפים כמבנה סופי או כמעט סופי, היא נותרת ללא אישור מצד גורמים רשמיים בארה״ב או בישראל. התנאים המתוארים מוטים בכבדות לטובת האינטרסים האסטרטגיים של איראן, במיוחד הדרישה לקרן של 300 מיליארד דולר והחרגת "ציר ההתנגדות" ויכולות הטילים מהשיחות.
בישראל, גורמי ביטחון נותרים סקפטיים לגבי כל מתווה המעניק לאיראן הקלה כלכלית מסיבית מבלי לטפל ברשת השלוחות האזורית שלה או בחימוש המתקדם. האזכור של הפסקת אש קבועה "כולל לבנון" מרמז על ניסיון ישיר לקשור בין המסלול האמריקני-איראני לבין המערכה המתמשכת של צה״ל נגד חיזבאללה — מהלך שירושלים התנגדה לו היסטורית כדי לשמור על חופש הפעולה המבצעי שלה בצפון.
משמעות והשלכות
פרסום התנאים המקסימליסטיים הללו משמש כטקטיקת לחץ ציבורית של טהראן לקראת מועד החתימה ב-19 ביוני בשווייץ, כפי שצוין על ידי גורמים פקיסטניים. על ידי הצגת העסקה כניצחון מוחלט המשמר את נכסיה הצבאיים ומבטיח מימון עתק, המשטר האיראני מציב רף גבוה לכל נסיגה אמריקאית אפשרית. עבור ישראל והעולם היהודי, החשש המרכזי נותר האם הממשל האמריקני יקבל עסקה המסבסדת למעשה את הכלכלה האיראנית תוך השארת התוקפנות האזורית ואיומי הטילים של המשטר ללא מענה.
5 התפתחויות
- The Zioneer Intelligence Desk
- NDTV
