הפתיח
בכיר בממשל האמריקני חשף חמישה עקרונות ליבה בהסכם הגרעין המתגבש מול הרפובליקה האסלאמית של איראן, כך על פי דיווח ב׳ישראל היום'. המסגרת המסתמנת, המגיעה לאחר שבועות של תמרונים דיפלומטיים אינטנסיביים, דורשת לכאורה השמדה מוחלטת והוצאה של כל החומר הגרעיני המועשר מאיראן ופירוק מלא של תוכנית הגרעין, בתמורה לשחרור מותנה של נכסים מוקפאים.
חמשת עמודי התווך של ההסכם
על פי הפרטים שמסר הבכיר האמריקני, ההסכם המתגבש בנוי על חמישה עקרונות יסוד שנועדו לתת מענה הן לסוגיית הגרעין והן לביטחון האזורי. הדרישה הראשונה והקריטית ביותר היא השמדת כל החומר הגרעיני המועשר שבידי איראן כיום, ולאחר מכן הוצאתו הפיזית משטח המדינה. לכך מצטרף העיקרון השני: פירוק מקיף של תשתיות הגרעין האיראניות כדי למנוע חזרה מהירה ליכולות העשרה.
שלישית, הבכיר הדגיש מודל של "הקלה תמורת יישום". בניגוד לסבבים קודמים של דיפלומטיה גרעינית, ארה״ב עומדת על כך שאף אחד מהכספים האיראניים המוקפאים לא ישוחרר עד שטהרן תמלא את התחייבויותיה במלואן תחת המסגרת החדשה. שני העקרונות האחרונים חורגים מהתחום הגרעיני: פתיחה קבועה של מצרי הורמוז לשיט בינלאומי ואיסור מוחלט על מימון ארגוני טרור על ידי איראן.
רקע: הסכם איסלאמבאד והמתיחות האזורית
התפתחות זו מגיעה לאחר תקופה של עימות קינטי ישיר וחסר תקדים בין ישראל לאיראן בתחילת 2026. כפי שדווח בעבר על ידי The Zioneer Intelligence Desk, "הסכם איסלאמבאד" הוא הערוץ המרכזי למשא ומתן זה, שמטרתו להביא לרגיעה לאחר שמשמרות המהפכה הטילו מצור מוחלט על מצרי הורמוז ביוני 2026.
בעוד הממשל האמריקני מאותת על סבירות של 85% לחתימת ההסכם, התנאים נותרים תחת בחינה קפדנית בירושלים. דיווחים קודמים ממקורות המקורבים לאיראן הציגו מסגרת מקלה בהרבה, שהשמיטה את הדרישה למסירת האורניום, מה שמדגיש פער משמעותי בין הנרטיב האמריקני לאיראני בנוגע לתוכן מזכר ההבנות.
ניתוח והשלכות ביטחוניות
הכללת האיסור על מימון טרור והדרישה לפירוק מתקני גרעין מייצגים עמדה תקיפה משמעותית יותר מזו של הסכם ה-JCPOA מ-2015. עם זאת, אופיו של הסיפור כ״מתפתח" (Developing) מחייב זהירות. אנליסטים מציינים כי אימות השמדת החומר המועשר נותר אתגר לוגיסטי ומודיעיני מורכב. יתרה מכך, ההתחייבות להשאיר את מצרי הורמוז פתוחים היא תגובה ישירה למצור הימי שאיים על שוקי האנרגיה העולמיים רק לפני ימים אחדים.
עבור ישראל, החשש העיקרי נותר סביב "סעיפי השקיעה" (sunset clauses) והאימות הפיזי של הפירוק. בעוד הבכיר האמריקני מציג את העסקה כנסיגה מוחלטת של היכולות האיראניות, גורמי ביטחון ישראלים נותרו סקפטיים לאורך השנים לגבי נכונותה של טהרן לציית לפיקוח פולשני. הימים הקרובים יהיו קריטיים בעוד הצדדים מתקדמים לעבר חתימה רשמית אפשרית, כאשר השליחים האמריקנים הונחו לכאורה שלא להאיץ את התהליך עד להבטחת כל מנגנוני היישום.