דיווח בפוליטיקו: מנהיגי קטאר, פקיסטן ואיחוד האמירויות שכנעו את טראמפ לבטל את התקיפה באיראן

התערבות משולשת למניעת הסלמה

ההחלטה לעצור את התקיפות לא הייתה רק שינוי כיוון חד-צדדי בוושינגטון, אלא תוצאה של לחץ מתואם מצד בעלי עניין אזוריים מרכזיים. הדיווח ב-Politico מזהה את הגורמים שהתערבו כשייח' תמים בן חמד אאל ת׳אני, אמיר קטאר; גנרל אסים מוניר, מפקד צבא פקיסטן; ושייח' מוחמד בן זאיד אאל נהיאן, נשיא איחוד האמירויות. מנהיגים אלו פנו לנשיא טראמפ בשעות שלאחר איומיו הפומביים לתקוף מטרות איראניות, והציגו חזית אחידה לפיה הסלמה צבאית תסכן מסגרת דיפלומטית שנמצאת על סף סיכום.

גרסאות סותרות בנוגע ל׳עסקה'

התערבות זו מספקת הקשר להודעתו המאוחרת של הנשיא טראמפ כי הסכם גרעין אושר "רעיונית ולפרטי פרטים" על ידי קואליציה רחבה, הכוללת את ישראל וסעודיה. עם זאת, המצב נותר מאופיין באי-ודאות עמוקה. בעוד טראמפ טען כי ההסכם הגיע ל״דרג הגבוה ביותר של ההנהגה האיראנית", משרד החוץ האיראני פרסם הכחשה רשמית, לפיה לא אושר כל מסמך הבנות.

האנליסטים של The Zioneer מציינים כי הפער הזה עשוי לשקף חיכוכים פנימיים בתוך המשטר האיראני. דיווחים קודמים הצביעו על כך שמוג׳תבא חמינאי, דמות מפתח בהיררכיה השלטונית, טרם העניק את אישורו הסופי. מעורבותה של פקיסטן כמתווכת ראויה לציון מיוחד; דיווחים נפרדים בניו יורק טיימס מצביעים על כך שגורמים פקיסטנים הודיעו לטראמפ כי השיגו הסכם רגע לפני שהכריז על ביטול התקיפות.

השלכות אסטרטגיות לישראל

עבור ישראל, המעבר המהיר מלחץ צבאי לדיפלומטיה בסיכון גבוה מציב נוף ביטחוני מורכב. בעוד המצור הימי האמריקני נותר בתוקף, מערכת הביטחון הישראלית שומרת על שתיקה בנוגע לטענותיו של טראמפ על הסכמה ישראלית לתנאי ההסכם. זאת בהמשך למקרים קודמים שבהם תקיפות ישראליות נבלמו ברגע האחרון בשל התערבות דיפלומטית אמריקנית. הכללתן של מדינות ערב הסוניות ומעצמות אזוריות כמו פקיסטן בהסכם המוצע מרמזת על ניסיון להקים ארכיטקטורה ביטחונית אזורית חדשה, אך יציבותה נותרת מוטלת בספק כל עוד טהראן ממשיכה להתנער פומבית מהתנאים.