טראמפ ביטל תקיפות מתוכננות באיראן; מסגרת הסכם ז׳נבה מתקדמת

המעבר לערוץ הדיפלומטי

החלטתו של הנשיא טראמפ לבטל את התקיפות המתוכננות מגיעה לאחר תקופה של לחץ צבאי אינטנסיבי ומצור ימי. לדברי הנשיא, הסכם המסגרת המתגבש אושר "הן ברמת הקונספט והן בפירוט רב" על ידי קואליציה של שחקנים אזוריים, הכוללת את ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטאר וישראל. טראמפ ציין כי המצור הימי, שהגביל קשות את הפעילות הימית האיראנית, יישאר בתוקף רק עד ש״העסקה תושלם".

דיווחים ב-Politico וב-New York Times מעלים כי הביטול הושפע מהתערבות דחופה של מנהיגים מפקיסטן, איחוד האמירויות וקטאר. מתווכים אלו שכנעו ככל הנראה את ממשל טראמפ כי הסכם ראשוני נמצא בהישג יד, מה שהוביל את הנשיא להצהיר: "סיימנו את המלחמה עם איראן היום".

ההסתייגות האסטרטגית של ישראל

למרות הניסוח האופטימי של הנשיא, ירושלים שומרת על עמדה זהירה ומובחנת. לשכת ראש הממשלה אישרה כי בעוד בנימין נתניהו שוחח עם טראמפ בנוגע למזכר ההבנות, ישראל אינה צד רשמי למסמך. הבחנה זו קריטית למדיניות הביטחון הישראלית, שכן היא שומרת על חופש הפעולה של צה״ל במידה והמסלול הדיפלומטי ייכשל בנטרול האיום האיראני.

על פי הודעת הלשכה, נתניהו הביע הערכה להתחייבותו של טראמפ להבטיח שכל הסכם סופי יטפל בדרישות הביטחון המהותיות של ישראל: הוצאת חומר מועשר, פירוק תשתיות העשרה, הגבלות מחמירות על ייצור טילים והפסקת התמיכה האיראנית בשלוחי טרור אזוריים דוגמת חיזבאללה והג׳יהאד האסלאמי.

ניתוח ומבט קדימה

המצב הנוכחי נותר בסטטוס "מתפתח" (Developing), כאשר קיימים פערים משמעותיים בין הרטוריקה על שלום סופי לבין המציאות הטכנית של הסכם גרעין. בעוד ב-Axios דווח כי מטוסי תובלה של חיל האוויר האמריקני כבר נערכים לביקור אפשרי של סגן הנשיא בז׳נבה, תנאי הציות המדויקים של איראן טרם אומתו.

עבור ישראל, החשש המרכזי הוא מהסכם שיעניק לאיראן הקלה כלכלית — ובמיוחד את הסרת המצור הימי ופתיחת מצר הורמוז — מבלי להשיג פירוק בלתי הפיך של יכולותיה הגרעיניות והטיליות. מקורות שצוטטו ב״ידיעות אחרונות" ציינו כי נתניהו הזהיר את טראמפ ש״ישראל לא תהיה הקורבן של עסקה כזו". הימים הקרובים בז׳נבה יקבעו האם מסגרת זו תבשיל לחוזה מחייב או תשמש כהפוגה זמנית בלבד בעימות האזורי הממושך.