טראמפ ופזשכיאן חתמו על מזכר ההבנות ארה״ב-איראן הלילה; שני הצדדים מאשרים

האישור הרשמי על החתימות מוושינגטון ומטהראן בבוקר יום חמישי חותם תקופה של ספקולציות אינטנסיביות בנוגע למעמדו של ההסכם הבילטרלי. הבית הלבן פרסם תיעוד המציג את הנשיא טראמפ חותם על המזכר במהלך ארוחת ערב דיפלומטית עם נשיא צרפת עמנואל מקרון בוורסאי. במקביל, כלי תקשורת ממלכתיים באיראן פרסמו תמונות של הנשיא פזשכיאן חותם על אותו מסמך, שלפי הדיווחים היה כתוב בשפה הפרסית. מיסוד מתואם זה מגיע לאחר שבועות של משא ומתן תחת מה שכונה מתווה 'הסכם איסלאמאבאד'.

הקשר והתיווך הצרפתי

מעמד החתימה בצרפת מדגיש את תפקידו המרכזי של הנשיא מקרון בתיווך בין שתי היריבות. הבחירה בוורסאי עבור החתימה האמריקנית מבליטה את המשקל הדיפלומטי שהעניק ממשל טראמפ למסגרת זו, אותה תיאר הנשיא בעבר כ׳חומת מבצר' נגד שאיפות הגרעין של איראן. בעוד שאקט החתימה הוא כעת עובדה מאושרת, הסעיפים הטכניים הספציפיים של המזכר נותרים חסויים ברובם, אם כי טראמפ ציין כי ישראל עודכנה בפרטי ההסכם.

ניתוח ופערים אסטרטגיים

מערכת The Zioneer מגדירה את סטטוס ההסכם כ׳חזק' (Strong) בעקבות האישור הכפול. עם זאת, נותרו פערים משמעותיים בנוגע ליישום ההסכם. בעוד שמשרד החוץ האיראני קשר בין מזכר ההבנות לסיום העוינות בכל החזיתות, כולל לבנון, גורמי ביטחון בישראל נותרים בכוננות עליונה. ההסכם נכנס לתוקף הלילה, אך עדיין לא ברור כיצד 'הסכם איסלאמאבאד' יגשר בין פעילות השלוחים של איראן באזור לבין המחויבויות הדיפלומטיות החדשות.

מבט לישראל

עבור ישראל, מיסוד מזכר הבנות זה יוצר סביבה אסטרטגית מורכבת. המעבר מלחץ צבאי במסגרת מבצע 'זעם אפי' למסגרת דיפלומטית זו גרם לחיכוך גלוי בין וושינגטון לירושלים. עם כניסת ההסכם לתוקף, החשש המרכזי במערכת הביטחון הישראלית הוא האם הסכם זה יוביל לרגיעה אזורית אמיתית, או שמא הוא מייצג שינוי במדיניות האמריקנית שיחייב את ישראל להתאים את מוכנותה הצבאית העצמאית מול תוכנית הגרעין האיראנית ושלוחותיה.