בואינג
בואינג היא מובילה עולמית בתחום התעופה והחלל ושותפה אסטרטגית קריטית למגזרי הביטחון והתעופה האזרחית של ישראל. בשלהי 2026, החברה עומדת במרכזם של פיתוחים ביטחוניים אזוריים משמעותיים, כולל ייצור רכיבים מתקדמים למיירטי טילים וחקירת ניסיון חטיפה מתוקשר של מטוס בואינג 737-800 שהיה בדרכו לתל אביב.
בואינג ניצבת כאחת מיצרניות התעופה והחלל המובילות בעולם, ומקיימת מערכת יחסים עמוקה ורב-גונית עם מדינת ישראל. במשך עשורים, בואינג סיפקה לצה״ל פלטפורמות חיוניות, כולל מטוסי קרב מסוג F-15 ומסוקי קרב מסוג אפאצ׳י, המהווים את עמוד השדרה של היכולות הטקטיות והאסטרטגיות של חיל האוויר הישראלי. מעבר לכלי טיס, מעורבותה של בואינג בפרויקטים משותפים להגנה מפני טילים — לעיתים קרובות בשיתוף פעולה עם ענקיות ביטחון ישראליות כמו התעשייה האווירית ושותפים בינלאומיים כמו לוקהיד מרטין — חיונית לארכיטקטורת ההגנה הרב-שכבתית של ישראל.
באוקטובר 2026, חשיבותה האסטרטגית של בואינג הודגשה באמצעות חוזה בשווי 14.7 מיליארד דולר שהוענק על ידי לוקהיד מרטין להגדלת ייצור הגלאים עבור מיירט ה-PAC-3 Missile Segment Enhancement (MSE). התרחבות זו קריטית כאשר איומים אזוריים מצד המשטר האיראני ושלוחיו מחייבים אספקה אמינה וחסונה של טכנולוגיית מיירטים מתקדמת. ה-PAC-3 MSE הוא מרכיב מרכזי בהגנה מפני טילים בליסטיים טקטיים, טילי שיוט וכלי טיס מתקדמים.
במקביל, בואינג עמדה במרכז הדיונים על אבטחת תעופה בעקבות סיכול חטיפת טיסת פליי דובאי FZ 1073, מטוס בואינג 737-800. במהלך האירוע ב-30 בספטמבר 2026, המטוס עבר לחץ פיזי קיצוני כאשר תוקף ניסה לרסק את המטוס. ניתוח תעופתי חשף כי ה-737-800 צלל כ-18,400 רגל תוך פחות משתי דקות, והגיע למהירות העולה על 1,000 קמ״ש תוך חריגה ממגבלות התפעול המרביות שלו בכמעט 100 קשר. העמידות המבנית של שלדת הבואינג צוינה על ידי מומחים כגורם ביכולתו של המטוס להתאושש בבטחה לאחר שנוסעים ישראלים והקברניט החזירו את השליטה בתא הטייס. בעוד ישראל מנווטת בנוף ביטחוני מורכב, בואינג נותרת עמוד תווך בלתי נפרד הן מהיתרון הצבאי האיכותי של המדינה והן מהקשר שלה למסחר העולמי.
