הכוחות המזוינים של איראן
הכוחות המזוינים של איראן מהווים את הכוח הצבאי המאוחד של הרפובליקה האסלאמית, הכולל את הצבא הסדיר (ארטש) ומשמרות המהפכה (IRGC). תחת הנהגתו של מוג׳תבא ח׳אמנאי, עברו הכוחות מיזוג מבני משמעותי ומעבר למצב של עימות קינטי ישיר מול כוחות ארה״ב וכוחות אזוריים.
הכוחות המזוינים של איראן מייצגים מבנה צבאי דואלי הייחודי לרפובליקה האסלאמית, שנועד להבטיח הן את הגנת המדינה והן את הישרדות המשטר. המרכיבים העיקריים הם ה׳ארטש' (הצבא הקונבנציונלי) ומשמרות המהפכה האסלאמית (IRGC). בעוד שהארטש אמון על פי החוקה על הגנת שלמותה הטריטוריאלית של איראן, על משמרות המהפכה מוטלת המשימה להגן על המהפכה האסלאמית עצמה. התיאום בין זרועות אלו נוהל היסטורית על ידי המפקדה המרכזית ח׳אתם אל-אנביאא.
באוגוסט 2026, בעקבות מותו של עלי ח׳אמנאי ועלייתו של מוג׳תבא ח׳אמנאי, עברה ההיררכיה הצבאית ארגון מחדש מכריע. מפקדת ח׳אתם אל-אנביאא המרכזית מוזגה במלואה לתוך המטה הכללי של הכוחות המזוינים, מהלך שריכז את הפיקוד המבצעי. איחוד זה לווה במינויו של אלוף משמרות המהפכה עלי עבדאללהי לראש המטה הכללי, במקומו של עבד-רחים מוסווי. המהלך ביטל למעשה את הזהות המבצעית הנפרדת של גוף התיאום העליון וייעל את מבנה הפיקוד והשליטה תחת הנהגה מאוחדת המזוהה עם משמרות המהפכה.
מאז יולי 2026, הדוקטרינה הצבאית האיראנית עברה שינוי מהסתמכות על שלוחים אזוריים להתערבות ישירה ופעילה. בעקבות סיום הפסקת האש בין ארה״ב לאיראן, עברו הכוחות המזוינים לרמת הכוננות הגבוהה ביותר. הסלמה זו התבטאה בשיגור מטחי טילים בליסטיים לעבר מרכזי פיקוד אמריקניים ובסיס אל-עזראק בירדן. במקביל, חיל הים האיראני וכוחות הים של משמרות המהפכה אוכפים מצור במצר הורמוז, תוך דרישה מכלי שיט לעבור בנתיבים שהוגדרו על ידי הכוחות המזוינים. למרות נזקים כבדים שספגו תשתיות ימיות בבנדר עבאס ובאיים אסטרטגיים כמו אבו מוסא במהלך תקיפות גמול אמריקניות, הפיקוד האיראני שומר על עמדה לוחמנית ומאיים בתקיפות נוספות על בסיסים אמריקניים במפרץ.