המפרץ הפרסי
המפרץ הפרסי הוא נתיב שיט אסטרטגי וזירה מרכזית לעימות קינטי בין ארצות הברית למשטר האיראני. נכון ליולי 2026, האזור נותר מוקד חיכוך גבוה המתאפיין במצור ימי, תקיפות אוויריות ואיומים על מצר הורמוז, נקודת חנק קריטית לאנרגיה העולמית.
המפרץ הפרסי הפך לחזית הימית המרכזית בעימות הצבאי הישיר בין ארצות הברית לרפובליקה האסלאמית של איראן. במהלך אמצע שנת 2026, האזור חווה מעבר מהיר מתמרונים דיפלומטיים למעורבות קינטית מתמשכת. במרכז החיכוך עומד מצר הורמוז, שאותו איראן איימה שוב ושוב לסגור או לנהל באמצעות תאגידים משותפים עם שחקנים אזוריים כמו עומאן. בעקבות קריסת מתווה 'הסכם איסלאמבאד' ביולי 2026, הצי האמריקני ופיקוד המרכז (CENTCOM) הגבירו את נוכחותם, תוך אכיפת מצור ימי ומתן אזהרות ישירות לכלי שיט של משמרות המהפכה (IRGC) לחדול ממשימותיהם או לעמוד בפני תקיפה. נתיב המים משמש כנקודת מוצא למערכות אוויריות של ארה״ב, כאשר פעילות משמעותית של מטוסי תדלוק מנוטרת מעל מימיו במהלך תקיפות דיוק ליליות נגד תשתיות איראניות. מעבר לציר ארה״ב-איראן, הסביבה הביטחונית במפרץ משפיעה ישירות על בעלות ברית אזוריות; כווית ובחריין דיווחו שתיהן על איומים אוויריים והפעילו אזעקות בתגובה להסלמה. בעוד שמאמצים דיפלומטיים בקטאר ובשווייץ ניסו לייצב את הפרוזדור הימי, המפרץ הפרסי נותר זירה נפיצה שבה ביטחון האנרגיה העולמי והריבונות האזורית עומדים למבחן יומיומי. עבור ישראל, יציבות המפרץ היא מרכיב קריטי במערכה הרחבה יותר לבלימת ההגמוניה האזורית של איראן ומניעת שימוש בנקודות חנק ימיות כמנוף לחץ בתיק הגרעין.