ניתוח גיא בכור: טראמפ נטש כל עיקרון שהציב מול איראן

מ׳אפס העשרה' להעשרה לנצח

הניתוח של ד״ר גיא בכור מפרט כיצד המסלול הדיפלומטי הנוכחי עומד בסתירה לעשור של קווים אדומים שהציב טראמפ. במשך שנים עמד טראמפ על דרישת "אפס העשרה" מצד טהראן. עם זאת, בכור מציין כי מתווה הביניים החדש מאפשר לאיראן להמשיך להעשיר אורניום ברמות נמוכות לצרכים אזרחיים. בראיון לניו יורק טיימס ב-14 ביוני, טראמפ אף הציע כי איראן תשהה את ההעשרה למשך 15–20 שנה, ולאחר מכן תוכל להעשיר ללא הגבלה. בכור מסכם כי מדובר במעבר מ״אפס העשרה" ל״העשרה לנצח".

קריסת הלחץ המקסימלי

הניתוח מוסיף וטוען כי קמפיין "הלחץ המקסימלי" — שאופיין בסנקציות כלכליות חריפות ובהגדרת משמרות המהפכה כארגון טרור — הוחלף במה שבכור מכנה "תגמול מקסימלי". הסרת הסנקציות על ייצוא נפט, בנקאות וספנות מעניקה למשטר האיראני חבל הצלה כלכלי משמעותי, המזכיר את גישת ממשל אובמה שטראמפ כינה בעבר "נאיבית".

השלוחות האזוריות ותשתית הגרעין

בכור מדגיש כי ההסכם נעדר דרישות לפירוק מתקני גרעין מרכזיים כמו נתנז או פורדו, ואינו מתייחס לתוכנית הטילים הבליסטיים של איראן. יתרה מכך, הדרישה הקודמת לפירוק חיזבאללה מנשקו ברחבי לבנון נעלמה. תחת זאת, הניתוח גורס כי איראן חיזקה את השפעתה על לבנון בעוד שלוחותיה, בהן החות׳ים והמיליציות בעיראק, זוכות ללגיטימציה דה-פקטו. בכור טוען כי הדבר מעביר מסר שוושינגטון אינה עומדת עוד איתן לצד בעלות בריתה באזור, ובהן ישראל.

נטישת העם האיראני

לבסוף, הניתוח מצביע על נסיגה ברטוריקה כלפי הציבור האיראני. בעוד שבעבר עודד טראמפ את האיראנים "לקחת את מדינתם בחזרה" והבטיח כי "העזרה בדרך", ההסכם החדש אינו כולל התחייבויות בנוגע ליחס המשטר לאזרחיו. בכור מציין כי העסקה מתעלמת מהריגתם של למעלה מ-40,000 איראנים מוקדם יותר השנה, ומעניקה תמיכה למשטר תוך שהיא מותירה את העם עם "אכזבה בלבד".