טראמפ מאשר: הסכם הפסקת אש ל-60 יום ופתיחת מצר הורמוז בפתח

הודעתו של הנשיא טראמפ מעניקה תוקף רשמי למתווה 'הסכם איסלאמבאד' שהופץ בערוצים הדיפלומטיים. על פי חומרים שנבחנו על ידי The Zioneer, ההסכם נועד לייצב את שוקי האנרגיה העולמיים על ידי הסרת המצור האיראני על נקודת החנק החיונית ביותר בעולם, תוך הקפאת העימותים במספר חזיתות אזוריות.

פריצת הדרך הימית והתמריצים הכלכליים בלב ההסכם המאושר עומדת פתיחתו המיידית של מצר הורמוז. באופן מכריע, ההסכם קובע כי השיט הבינלאומי יתחדש ללא גביית אגרות מעבר על ידי איראן – נוהג שטהראן ניסתה למסד לאחרונה. בתמורה, ארה״ב תחל בהקלת הסנקציות, ובפרט תאפשר לאיראן לחדש את ייצוא הנפט תחת תוכנית פיקוח ותעניק גישה הדרגתית לנכסים מוקפאים נבחרים. 'נתיב יציאה' זה נועד לספק הקלה מיידית לכלכלה העולמית, שהתערערה מהסגירה הימית, תוך שמירה על המינוף האמריקאי באמצעות יישום מדורג.

הפסקת אש אזורית והחזית הלבנונית הארכת הפסקת האש ל-60 יום מדווחת ככוללת ומקיפה, ומכסה לא רק את העימות הישיר בין ארה״ב לאיראן אלא גם את הגבול הנפיץ בין ישראל לחיזבאללה בלבנון. דיווחים מצביעים על כך שבעוד שהפסקת הפעולות הצבאיות היא סעיף מרכזי, נותר חיכוך משמעותי בנוגע לפרטי הנסיגה הישראלית מדרום לבנון. הסדרים טריטוריאליים וביטחוניים אלו נדחו, ככל הנראה, לשלב השני של המשא ומתן, שיתקיים במקביל לדיאלוג הגרעיני הרחב יותר.

דחיית סוגיית הגרעין ואימות בעוד שמזכר ההבנות כולל מסגרת לטיפול במאגר האורניום המועשר של איראן, הוא אינו מחייב פירוק מיידי של תשתיות ההעשרה. במקום זאת, חלון הזמן של 60 הימים נועד לשמש כתקופת משא ומתן בלחץ גבוה. כל צעד מעשי לקראת הסדר גרעיני קבוע ידרוש הסכם שני ומפורט יותר. גישה זו עוררה ביקורת מצד אנליסטים ביטחוניים המציינים כי איראן טרם הציגה ויתורים מהותיים על יכולות הליבה הגרעיניות שלה.

מה הלאה ההסכם זכה לפי הדיווחים לאישור בדרגים גבוהים בטהראן, אם כי הוא עדיין ממתין לאשרור סופי של המנהיג העליון מוג׳תבא חמינאי. בוושינגטון, תנועתם של ארבעה מטוסי תובלה מסוג C-17 של חיל האוויר האמריקני לאירופה מרמזת כי טקס חתימה רשמי בהשתתפות סגן הנשיא ואנס בז׳נבה עשוי להיות קרוב. עבור ישראל, החשש העיקרי נותר האם הפוגה זו בת 60 היום תוביל לפירוק קבוע של האיומים או שמא רק תאפשר לציר האיראני להתארגן מחדש בחסות הדיפלומטיה.