איחוד האמירויות הערביות
איחוד האמירויות הערביות היא מונרכיה אסטרטגית במפרץ ושותפה מרכזית להסכמי אברהם. באמצע שנת 2026, המדינה עברה משותפות דיפלומטית לברית ביטחונית פעילה עם ישראל וארצות הברית, תוך מתן סיוע מודיעיני והגנה אווירית בעיצומו של עימות קינטי ישיר מול המשטר האיראני ושלוחיו.
איחוד האמירויות הערביות הפכה לאבן יסוד בארכיטקטורת הביטחון האזורית במזרח התיכון, במיוחד לאחר חתימת הסכמי אברהם בשנת 2020. בעוד שבתחילה התמקדו היחסים בנורמליזציה כלכלית ודיפלומטית, תפקידה של איחוד האמירויות השתנה באופן דרמטי ביולי 2026 לעבר שיתוף פעולה צבאי ומודיעיני פעיל עם ישראל וארצות הברית. התפתחות זו מונעת מהאיום הגובר מצד המשטר האיראני ותנועת החות׳ים בתימן, אשר תקפו שוב ושוב תשתיות אמירתיות ונתיבי שיט בינלאומיים.
התפתחויות אחרונות מצביעות על רמה גבוהה של אינטגרציה מבצעית. ביולי 2026, דיווחים אישרו כי ישראל פרסה חיילי צה״ל וסוללת הגנה אווירית מסוג "כיפת ברזל" על אדמת האמירויות כדי להגן על התושבים מפני איומי טילים וכטב״מים איראניים. פריסה זו יצאה לפועל בעקבות תיאום ישיר בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד. יתרה מכך, דווח כי איחוד האמירויות סיפקה מודיעין קריטי וסיוע אווירי הגנתי למבצעים התקפיים שבוצעו על ידי מדינות מפרץ אחרות, כגון בחריין וכווית, נגד מתקני אחסון טילים באיראן.
נכון לסוף יולי 2026, איחוד האמירויות היא חלק מקואליציה אזורית רחבה הנערכת למבצע צבאי משותף אפשרי נגד איראן והחות׳ים. קואליציה זו, בהובלת ארה״ב ובהשתתפות סעודיה, ירדן וישראל, מייצגת יישור קו היסטורי של אינטרסים ערביים-סוניים וישראליים. למרות איומים מצד משמרות המהפכה לפגוע בתשתיות האנרגיה של האמירויות, המדינה שמרה על עמדתה האסטרטגית, ואף דווח כי שיגרה אזהרות משלה על תקיפות גמול נגד טהראן. איחוד האמירויות נותרת גם שחקנית מפתח ברכש ביטחוני אזורי, כאשר דיווחים מצביעים על כך שהיא עשויה לשמש כיעד למערכות S-400 רוסיות שיועברו מטורקיה כחלק מעסקה רחבה יותר להחזרת אנקרה לתוכנית ה-F-35.