עראקצ׳י: סיום הלחימה חייב לכלול את כל החזיתות — בייחוד את לבנון

החזית הלבנונית כדרישת ליבה

בסדרת הצהרות דיפלומטיות אחרונה, חידד עבאס עראקצ׳י את הרטוריקה של טהראן בנוגע להיקף מזכר ההבנות המוצע עם וושינגטון. לפי חומרים שנבחנו על ידי דסק המודיעין של The Zioneer, עראקצ׳י קבע כי המסמך יכלול במפורש הכרזה על סיום המלחמה והפסקת אש כוללת בכל הגזרות הפעילות. הוא סימן את לבנון כמרכיב שאינו נתון למשא ומתן בתוך הסדר זה, מה שמעיד על כך שאיראן חותרת להבטיח את האינטרסים של שלוחתה המרכזית, חזבאללה, במסגרת מאמצי הייצוב האמריקניים.

ההתעקשות על לבנון מגיעה בהמשך לטענות קודמות של בכירים איראנים לפיהן נוסח הפסקת האש בלבנון כבר הושלם בדיוק רב. בעוד עראקצ׳י תיאר את איראן כ״מנצחת במלחמה", הוא ציין בזהירות כי המזכר טרם נחתם וייתכנו בו שינויים. מסר כפול זה — טענה לניצחון לצד הכרה בנזילות הטקסט — מרמז על מאמץ מתוזמן לנהל את הציפיות מבית תוך שמירה על לחץ על המנהלים את המשא ומתן הבינלאומי.

ויתורים אסטרטגיים וביטחון ימי

דרישותיו המפורטות של עראקצ׳י חורגות מעבר להפסקת הפעילות הקינטית. הוא קשר בין המתווה הדיפלומטי להסרת מה שכינה ה״מצור" — המונח הקבוע של טהראן לסנקציות הבינלאומיות ולהגבלות הימיות. באופן קריטי, שר החוץ כלל את פתיחתו מחדש של מצר הורמוז כעמוד תווך מרכזי בעסקה. המצר, עורק חיוני לאספקת האנרגיה העולמית, היווה זירת מתיחות מרכזית בעקבות הדיווחים על מצור שהטילו משמרות המהפכה מוקדם יותר החודש.

באמצעות קשירת פתיחת המצר להפסקת אש כוללת הכוללת את לבנון, איראן מנסה למנף את היציבות הכלכלית העולמית אל מול יעדיה הביטחוניים האזוריים. אסטרטגיה זו נועדה לכפות דה-אסקלציה שתשמר את היכולות המבצעיות של "ציר ההתנגדות" תוך הבטחת הקלה כלכלית מיידית למשטר בטהראן.

ניתוח: פערים באימות

למרות הביטחון שמקרין עראקצ׳י, נותרו פערים משמעותיים בין הנרטיב האיראני לבין המציאות בשטח. גורמי ביטחון ישראלים עומדים בעקביות על כך שנותרו מחלוקות מהותיות, במיוחד בנוגע לאימות ההתחייבויות האיראניות ומעמד שלוחיה האזוריים. בעוד שבכירים אמריקנים ציינו בעבר כי המזכר עשוי אכן לכסות את האזור כולו, כולל לבנון, כדי להבטיח תקופת התייצבות של 60 יום, הניסוח האיראני של "ניצחון מוחלט" והסרה קבועה של כל המגבלות נראה כחורג מהפרמטרים שנדונו על ידי המתווכים המערביים.

נכון לשעה 22:25 (זמן ירושלים), התמונה נותרת כזו של לוחמה פסיכולוגית בעצימות גבוהה. טהראן משתמשת בכלי תקשורת המקורבים למשטר כדי לקבוע עובדות בשטח בנוגע לתנאי ההסכם, גם כאשר הנוסח הסופי נותר ללא אישור רשמי. The Zioneer ימשיך לעקוב האם טענות דיפלומטיות אלו יתורגמו להפחתה מוחשית בעוינות או שמא הן משמשות רק כהפוגה טקטית עבור החזית בהובלת איראן.